מטבע ברכה כוונות הרש"ש מהרב המקובל שי אסיה הי"ו
1
שער הכוונות
הקדמה אחת רבת התועלת לידיעת ההפרש בין כונת ברכת המצות ובין כונת ברכת הנהנין חוץ
מי"ח ברכות העמידה הנה ברכת המצות והנהנין יש להם כונה א' בפני עצמה חוץ מי"ח ברכות
העמידה וזו היא כוונת ברכת הנהנין והמצות… וביאור ענין זה הוא כי שני מיני שפע הם הא' הוא
לקבל בתחל' בחי' שפע לשיהיו ראוים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים שפע הב'
שהוא נקרא שפע האמיתי הנכון והנאות להם.
ביאור:
הרב בשער הכוונות מחלק בין מטבע ברכה של תפילת עמידה לבין בירכת המצוות והנהנין והפירוש
יהיה על בירכת המצוות והנהנין. קודם
כל צריך לדעת הקדמה רבת התועלת "והוא שיש ב' מיני שפע הא' הוא לקבל בתחילה בחי' שפע
לשיהיו ראוים ומוכנים לעלות, ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים שפע האמיתי הנכון והנאות
להם". עיין בעץ חיים – שער כט פרק ב מ"ב וז"ל:
ודע כי ב' מיני זווגים הם באו"א זווג חיות וזווג מוחין פנימים שהם נשמות זו"ן פנימית העולמות,
ואחד תדיר והב' נפסק לפעמים, ולזווג אחד שהוא חיות וחיצוניות העולמות די שברוחא שבגוה
יעלה מ"ן ולכן נעשה שלא על ידינו ולזווג הפנימי הב' צריך שזו"ן עצמן יעלו מ"נ ובחי' המוחין
שלהם הם המעלים מ"נ הנ"ל דפנימית וזה אינו נעשה אלא על ידינו.
נמצא שיש זווג שנקרא "חיות העולמות" שהוא נעשה שלא על ידינו והוא נקרא שפע חיצון
או חג"ת, ויש זווג שנקרא "פנימיות העולמות" שנעשה על ידינו והוא נקרא גם שפע פנימי או
חב"ד, וצריך קודם להמשיך שפע דחיות כדי שנוכל לעלות איתו למעלה כדי להמשיך את השפע
האמיתי. ושמעתי מחד מן חבריא הרב שלמה גיאת שליט"א על דרך החסידות שאחרי שהמשכנו
שפע דחיות העולמות אפשר להמשיך שפע דפנימיות העולמות ר"ל אחרי שהאדם מבין שהקב"ה
מחייה את כל העולמות רק אז הוא יכול שימשך שפע על ידו…
מטבע הברכה מחולק לג' חלקים ואלו הם זווג דחיות נמשך בתחילה, ואח"כ עולים איתו לע"ב ס"ג
דא"ק, וממשיכים את השפע דפנימיות העולמות שהרב קרא לו "השפע האמיתי".
א( ברוך אתה ה' אלוקינו.) ימשך שפע דחיות העולמות(.בלשוננו חיצון או חג"ת.
ב( מלך העולם.)שבו נעלה לע"ב ס"ג דא"ק(, כדי להמשיך את השפע האמיתי.
ג( קידשנו במצוותיו וציונו על או בורא פרי …וכו'.) ימשך השפע האמיתי(.בלשוננו פנימי
או חב"ד.
ונבאר עתה את המשכת שפע החיצון שבתיבות ברוך אתה וכו'…
השפע החיצון הזה נחלק גם הוא לב' בחינות פנימי וחיצון, נמצא שיש שפע פנימי וחיצון דחיצון.
שהם חב"ד דחג"ת שהוא וקרא פנימי דחיצון, ונה"י וחג"ת דחג"ת שיקרא חיצון דחיצון, ונדבר
עתה בשפע חיצון דחיצון נה"י וחג"ת דחג"ת.
שפע חיצון נה"י וחג"ת דחג"ת
ברוך: יכוון להמשיך שפע מכתר עליון לעתיק ,משם לא"א, ומשם לאו"א וישסו"ת, ושם השפע
מתגלה בצורת ג' מ"ב ומילויהם , מ"ב דע"ב ומילויו בחח"ן דאו"א וישסו"ת, מ"ב דס"ג ומילויו
בבג"ה דאו"א וישסו"ת, מ"ב דמ"ה ומילויו בדת"י דאו"א וישסו"ת.
אתה: יכוון להמשיך מ"ב דע"ב ומילויו שהיה בחח"ן דאו"א וישסו"ת לחח"ן דז"א.
ה': יכוון להמשיך מ"ב דמ"ה ומילויו שהיה בדת"י דאו"א וישסו"ת לדת"י דז"א.
אלוקינו: יכוון להמשיך מ"ב דס"ג ומילויו שהיה בבג"ה דאו"א וישסו"ת לבג"ה דז"א.
נבאר עתה שפע פנימי דחיצון חב"ד דחג"ת שבתיבת ברוך אתה…וכו'.
שפע פנימי דחיצון חב"ד דחג"ת
ברוך: יכוון להמשיך שפע מכתר עליון לעתיק, משם לא"א, ומשם יתפצל השפע, שפע דכורא
שנקרא שם מ"ה ימשך לאבא ויש"ס ויתגלה בצורת עסמ"ב . ומשם ימשך ליסוד דאבא ויש"ס.
ושפע נוק' שנקרא שם ב"ן ימשך לאמא ותבונה ויתגלה בצורת קס"א קמ"ג ומשם ימשך ליסוד
דאמא ותבונה שהוא שם קנ"א.
אתה: שפע דמ"ה שהיה ביסוד דאבא ויש"ס )שמות עסמ"ב( ימשך ליסוד דאמא ותבונה, שביסודה
יש לה ג' שמות קס"א קמ"ג קנ"א שנמשכו לה בתיבת ברוך, וצריך לדעת שביסוד דאבא יש לו ה'
חסדים מדילה וגם הם ימשכו ליסודה ומשם ימשכו כל השבעה שמות עסמ"ב קס"א קמ"ג קנ"א
עם ה"ח למלכות דאמא ותבונה ויש לה מדילה ה"ג.
ה': יכוון להמשיך שפע ממלכות דאמא ותבונה כל השבעה שמות עם החו"ג שנמצאים במלכות
דאמא ותבונה ע"ג רישא דז"א ומשם לתוך הז"א עצמו.
עד כאן שפע חיצון שנמשך בתיבת ברוך אתה…וכו'.
מלך העולם
במילת מלך העולם צריך לעלות מבירורי אורות וכלים למעלה לע"ב ס"ג דא"ק ומזווג ע"ב ס"ג
דא"ק אותם הבירורים נעשו מוחין והוא השפע האמיתי שימשך במילות קדשנו במצוותיו וציוונו…
נמצא שבמלך העולם צריך לעלות בירורים לע"ב ס"ג דא"ק ולזה צריך ב' תנאים:
א( לקבל ד' מיתות בית דין במסירות נפש.
ב( לעלות עם בירורי המלכים שפע בסוד "ולא יראו פני ריקם" וזה השפע שנמשך לז"א
בתיבות ברוך אתה ה' אלוקינו )פנימי וחיצון דחיצון(.
ונתחיל לפרש מסירות נפש
שער הכוונות – קריאת שמע דרוש ו' דף כ"ד ע"ב וז"ל:
והנה הכתוב אומר תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו פי' כביכול השי"ת צריך עזר וסיוע וכח מן
מעשה ישראל התחתונים והנה המלכות נקרא סוכת דוד הנופלת כי בעונותינו נפלה ע"י מעשינו
הרעים וכן כאשר רוצה לעלות צריך שיהיה ע"י זכיותינו ומעשינו הטובים כי עונותינו מפילים
אותה כביכול וזכיותינו מעלים אותה וא"כ עתה א"א לה לעלות אם לא יהיה בנו צדיקים גמורים
אשר נשמותיהם קדושות וטהורות שיש להם כח לעלות עד מקום אימא וע"י תעלה המלכות כנז'
בתיקונים כי ישראל נק' גדפין דשכינתא להעלותה למעלה ולטעם זה הגלות מתעכב ומתארך כי
אין בנו מי שיוכל לעלות במדרגה הזו כי אם יהיה בינינו מי שיוכל לעלות שם נשמתו היה מעלה
גם את המל' והיה הזווג נעשה כתיקונו והיתה מתמהרת קץ הגאולה. אך עתה בזמנינו בעו"ה אין
יכולת לעשות זווג כתיקונו למעלה ולסיבה זו הקץ מתארך וכמעט רוב הרעות והצרות הבאות
על האדם באות לסיבה זו. אמנם עכ"ז יש קצת תיקון במה שנמסור נפשינו על קדוש השם
בכל לב כי ע"י כן אפילו אין בנו שום מע"ט והרשענו עד להפליא הנה ע"י מסירת נפשינו
להריגה מתכפרים עונותינו כולם ויש בנו יכולת לעלות עד אימא עלאה כמ"ש חז"ל
גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כו' כי ענין
התשובה מעלה את האדם ומגיעתו עד כסא הכבוד שהיא אימא עלאה הנקר' תשובה
ועי"כ תוכל המל' לעלות עמנו כי אנחנו גדפין דשכינתא כנ"ל ואז יעלו זו"ן ונשמותינו
למעלה בסוד מ"ן אל אימא עלא' וז"ס על קדוש השם שהיא אימא אשר למעלה על ז"א הנק'
ה'. ע"כ.
נמצא שע"י ד' מיתות ב"ד אפילו הרשענו עד להפליא יש בנו כח לעלות לאימא עילה וזה מה
שאמרנו שצריך תנאי ראשון לקבל על עצמנו ד' מיתות ב"ד.
תנאי ב'
לעלות עם הבירורים )שהם הרפ"ח ניצוצין( שפע בסוד ולא יראו פני ריקם וז"ל הנה"ש:
נהר שלום – דף כ' עמוד ב'
…כי בעלות ברכת האדם בכונה יורד מן הכתר עליון שהוא השורש עליון דכתר הטיפה הנעלמה
לחכמה שהוא עתיק ומשם לבינה שהוא נוק' דעתיק ע"י הדעת שהוא א"א ונוקבא ועדיין השפע
נעלם במקום גבוה ואח"כ במלת אתה יורד השפע להתחלת מקום הגילוי שהוא לחסד הנקרא
אתה שהוא קו ימין דפרצוף חג"ת דז"א ואח"כ לת"ת הנק' הוי"ה שהוא קו אמצעי דפרצוף חג"ת
הנז' דז"א ואח"כ אל הגבורה הנקרא אלהינו שהוא קו שמאל דפרצוף חג"ת הנז' דז"א וכל זה
השפע היורד למדות אלו )ע"ב( לא להשפיע למטה אלא לתת להם כח לחזור לעלות אל שורשם
העליון לקבל משם שפע וגם להשפיע למטה ואם לא יקבלו זה השפע תחילה אי אפשר להם
לעלות כד"א ולא יראו פני ריקם סוד הפנים פני משה.
נמצא שכתב הרש"ש שמה שהמשכנו בתיבות ברוך אתה ה' אלוקינו הוא לא כדי להשפיע למטה
אלא כדי לתת להם כח לחזור לעלות בסוד ולא יראו פני ריקם עם בירורי אורות וכלים דרפ"ח
למ"ן לע"ב ס"ג דא"ק
לסיכום:
בתיבת מלך העולם מקבלים על עצמנו ד' מב"ד אח"כ מעלים שפע פו"ח דחיצון שהוא עסמ"ב
קס"א קמ"ג קנ"א עם החו"ג עם חלקי אורות וכלים שהם רפ"ח למ"ן לישסו"ת ומשם לאו"א
ומשם לא"א ומשם לעתיק ומשם לע"ב ס"ג דא"ק ומזווגים ע"ב ס"ג דא"ק ויוצא תשלום י"ס דב"ן
מהעיינים וי"ס דמ"ה מהמצח ומתחברים מ"ה וב"ן, ועתיק לוקח מי"ס דמ"ה וי"ס דב"ן את המובחר
שבהם ומזדווג וממשיך את שאר חלקי המ"ה וב"ן לא"א, וא"א לוקח את המובחר שבהמ"ה וב"ן
ומזדווג וממשיך את שאר חלקי המ"ה וב"ן לאו"א, ואו"א לוקח את המובחר שבהמ"ה וב"ן ומזדווג
וממשיך את שאר חלקי המ"ה וב"ן לישסו"ת ואז יש בישסו"ת ב' מיני שפע אחד הוא השפע
האמיתי שירד )שבהתחלה היה בירור ומזווג ע"ב ס"ג דא"ק נעשה מוחין ואלו הם הי"ס דמ"ה
ודב"ן שנחלקו בפרצופים הנ"ל( וב' השפע החיצון שעלה בסוד ולא יראו פני ריקם.
מילת אשר: יכוין להמשיך את השפע החיצון שהעלינו בסוד ולא יראו פני ריקם לתוך הז"א
לפרצוף היניקה שלו.
קדשנו במצוותיו…
יכוין להמשיך את השפע האמיתי שנמצא בישסו"ת לחב"ד הכללי דז"א שגם הוא נחלק לי"ס
שהם חכמה בינה ו"ק מלכות בארבע תיבות 'קדשנו במצוותיו וציונו על'
קידשנו: לחכמה דז"א. אצילות דאצילות.
במצוותיו: לבינה דז"א. בריאה דאצילות.
וציוונו: לו"ק דז"א. יצירה דאצילות.
על: למלכות דז"א. עשיה דאצילות.
שער הכוונות דף ג' ע"א
הקדמה אחת רבת התועלת לידיעת ההפרש בין כונת ברכת המצות ובין כונת ברכת הנהנין חוץ
מי"ח ברכות העמידה הנה ברכת המצות והנהנין יש להם כונה א' בפני עצמה חוץ מי"ח ברכות
העמידה וזו היא כוונת ברכת הנהנין והמצות במלת ברוך תכוין אל ההוא שביל דקיק המחבר
חכמ' עם בינ' וע"י אנו מורידי' שפע אל ז"א כדי שיוכל לעלות למעלה וביאור ענין זה הוא כי שני
מיני שפע הם הא' הוא לקבל בתחל' בחי' שפע לשיהיו ראוים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו
אז הם מקבלים שפע האמיתי הנכון והנאות להם ולכן בתחיל' צריך להוריד שפע עליון ע"י
ברוך הנז' אל אתה שהוא החסד ואח"כ אל הויה שהוא הת"ת ואח"כ אל אלוקינו שהוא
הגבורה וע"י זה השפע יכולי' לעלות אל הבינה ואז בעלותם אל הבינ' נק' הוא מלך כי
אין מלך בלתי חיילות אשר הוא מולך עליהם וגם היא נק' העולם ואז לוקחים השפע
האמתי הראוי להם וזהו אשר קדשנו כו' פי' אשר הוא בבינה וקדשנו בת"ת במצותיו הם נו"ה
וצונו יסוד ואח"כ תשלום הברכה כמו פרי העץ או בורא פרי הגפן וכיוצא הכל הוא במלכות וענין
הנז' להשפיע שני מיני שפע הוא צודק בכל התפילות והעבודות וזכור ואל תשכח:
עוד ירצה יותר באורך כי כונ' ברכת הנהנין וברכת המצות כולם הם מלמעלה למטה כדי להמשיך
השפע חוץ מן י"ח ברכות אלו דעמידה שהם כדי להעלות ממטה למעלה כנז' זה באר היטב בפ'
עקב בר"מ וע"ש:
ונבאר עתה כונת ברכת המצות והנהנין:
דע כי כל ברוך הוא ביסוד וצריך לכוין כי זה הברוך הוא ביסוד העליון של חכמה הנק' שביל ותכוין
להמשיך בו השפע ולחברו אח"כ עם היסוד של בינה הנק' נתיב והנה השביל נק' ברוך והנתיב
נק' ברכה ושניהם שוין בחשבון אחת. גם ברוך וברכה עם הכללות הם רכ"ח ואם תוסיף עליהם ד'
אותיות של ברוך יהיה בגי' רל"ב והם בגי' ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וארבעתן נמשכין אל השביל
העליון הנק' ברוך.
וגם תכוין במלת ברכה הנרמז בברוך הנז' ותכוין כי גם היא בגי' רל"ב באופן זה כי ביסוד הבינה שם
הוא אהיה במילוי ההין ושאר שמות דאלפין ויודין נמשכין שם. והנה זה האהיה בגי' רל"ב בבחינת
ציורו בזה האופן כי ד' ההין שבשם זה אם תציירם בציור ד"ו ובציור ד"י ובציור ג' ווין כל א' מד'
ההין יהיו בגי' קס"ח ואות יו"ד בגי' ך' ואם תצייר הד' בב' ווין שהם י"ב תהיה היוד בגימטריא ל"ב
ותחבר הל"ב עם קס"ח הם ר'. עוד תקח אות א' ותציירה בציור יוד כזה א' ותצייר היוד בציור יו"ד
הנ"ל שהוא ל"ב ותחבר ר' עם ל"ב הרי רל"ב ונשארים ב' אותיות לף מן המלוי ותחברם עם אות א'
עצמה ואז יהיו אלף שהם אותיות פלא וה"ס השביל הדקיק הנק' פלא דלא אתיידע לא לעילא ולא
לתתא כנז' בפ' בראשית דכ"ט ע"ב ובמקומות אחרים:
ופי' הענין הוא כך כי זווג או"א הוא זיוג תדירי ואינו במקרה לפרקים כזווג זו"ן ולכן השביל שהוא
היסוד דאבא הוא מחובר תדיר עם הנתיב שהו' היסוד דאימא ותמיד גנוז שם ולכן לא אתיידע
אם הוא לעילא בחכמ' או אם הוא לתתא בבינה כי לעולם הוא בבחי' זווג תדירי דלא פסיק לכן זה
השביל הנק' פלא הוא מתעלם ונגנז תוך היסוד דבינה הנק' אלף של אהיה דההין והנה נת"ל כי
שם זה דאהיה עולה בגי' רל"ב וא"כ כאשר תחבר עמו פלא יהיה בגי' גש"ם שה"ס מ"ן דבינה ביסוד
שלה הנק' גבו' גשמים וגם הוא בגי' בשם עם הכולל וז"ס ואתה אמרת ידעתיך בשם כי מבחי' זו
נמשך מרע"ה וגם הוא בגי' שביל ע"ה לרמוז כי השביל של החכמה הוא גנוז שם תמיד ]וזהו[ אשר
נרמז לעיל בביאור דברי הזוהר באומרו לא אתידע לא לעילא ולא לתתא והנה כאשר תחבר פל"א
זה למעלה עם השביל של החכמה יהיו שניהם בגימ' גנ"ת ועם כללות שניהם תנ"ה והם ג' אהיה
א' דיודין קס"א ודאלפין קמ"ג ודההין קנ"א להורות כי הכל א' גם המספר הזה הו' בגי' נתיב כי
שביל ופלא עם שני כוללים שלהם הם תנ"ה ועם ד' שמות הוי"ה העולים רל"ב כנז"ל שהם ע"ב ס"ג
מ"ה ב"ן אשר הם בשביל העליון ועם ג' אהיה הנז' הם ז' שמות ועם תנ"ה הרי הכל בגי' נתי"ב הרי
נתבאר היטב ענין שביל וענין נתיב מה ענינ' בכל מקום שתמצאם בזוהר או במ"א שהשביל הוא
יסוד דחכמה ונתיב הוא יסוד דבינה:
ונחזור לבאר מלת אתה כי מלת אתה הוא ר"ת של פסוק אש"ר תנ"ה הוד"ך על השמים והכוונה כי
אחר שעוררנו היסודות דאו"א במלת ברוך כנז' הנה עתה במלת אתה נתחברו שניהם יחד ביסוד
שלה ועתה נק' היסוד שלה אש"ר כנז' בתיקונים תי' ל' ד' ע"ו ע"א כי הנזכר נק' ראש והנקבה נקרא
אש"ר אח"כ נמשך שפע אל מלכות דבינה שהיא בחי' עטרת דיסוד שבה שה"ס שיפולי מעיים
כנזכר בתיקונים ובגמרא ויוצא השפע מן היסוד שבה ונמשך אל המלכות דהיינו העטר' שבה והנה
זאת העטר' נק' תנ"ה לפי ששם הם ג' אהיה במלוי יודין אלפין ההין העולי' בגימ' תנ"ה וכל זה הוא
בבחי' הה"ח שנותן לה אבא ואמנם גם היא יש בה ה"ג וכבר ידעת כי כולם מתקבצי' בעטרת היסוד
שלה הנקרא מל' שבה והיא נק' הודך לפי שה' גבו' המתפשטות בה הוא מחסד עד הוד שבה וכלן
נק' הודך ואחר כך מתחברות כולם בעטרת היסוד שלה והרי נת' ג' תיבות אשר תנה הודך הרמוזות
במלת אתה שבברוך אתה:
ונבאר מלת ידוד כי צריך אתה לכוין כי כבר יצא השפע הנז' מחוץ למלכות דבינה והגיע לד'
מקיפין של הד' מוחין דז"א הנק' הוי"ה וז"ס שני מילות אלו על השמים שנזכרו אחר אשר תנה
הודך ולז"א על השמים ולא בשמים להורות שהם בחינת מקיפים על ראש ז"א הנקרא שמים
ומה שתכוין בזה ההויה הוא כמ"ש לך כי הד' מוחין דז"א הם ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וצריך
להמשיכם ולכלול כולם בהויה אחרונה דב"ן לפי שעתה ז"א הוא בסוד ו"ק בן היונק מאמו וצריך
לכוין בהוי"ה זו דב"ן לציירה באופן שתהיה בגימטריא ברוך ועם ד' אותיות ידוד רל"ב באופן
זה כי ד' ההין שבהויה זו בג' ציורין שבה שהם די דו ג' ווו בכל א' מן ד' ההין הרי הם קס"ח ויוד
מליאה בגימטריא כ' וכשתצייר הד' של יוד בציור ב' ווין הרי י"ב ועם העשרים של יוד הרי ל"ב
ועם קס"ח הרי ר' ואות ו' במילואה היא י"ב ותחזור ותקח הד' ההין בפשוטן שהם בגי' עשרים
הרי ל"ב ועם ר' הרי רל"ב כמנין ברוך עם ארבע אותיותיו:
הקדמה א' קטנה הנה בכל פעם שאתה מזכיר ומברך ומוציא מפיך שם ההויה בכל מקום תכוין
לכלול ביחד הויה אדני לפי כי בכתיבתו הוא הויה ובקריאתו הוא אדני כנודע גם צריך לכוין בכל
פעם שתוציא מפיך שם הויה בכל מקום שיהיה הזהר לכוין בזה כי הוא סוד קשר המלכות עם
ז"א באופן זה כי הנה כתוב בשם הויה ותכוין כי ג' אותיות יה"ו הוא ז"א וה"א אחרונה שבשם
שהיא מלכות תכוין שנעשה שם שלם שהיא שם אדני באופן שתצייר שם הויה בלבך ותכוין בה'
אחרונה לשם אדני שהיא הנוק' והיא ה"א אחרונה של ההויה:
נה"ש דף כ"א ע"א:
נמצא כי תכלית כונת הברכה כפי ביאור פי' הא' הוא זה שבמלת ברוך יכוין להמשיך שפע מכ"ע
לחב"ד דכתר שהם שרשי או"א וישסו"ת והם עתיק ונוק' חו"ב וא"א ונוק' דעת ולזווגם ולהמשיך
מהם השפע גם לאו"א וישסו"ת שגם הם בכלל חב"ד כמבואר בדרוש הדעת ובכונת השופר
)אמנם בפירוש זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך מכ"ע לחב"ד דכתר ולאו"א( ולזווג גם
לאו"א ולהמשיך משם השפע בשלשה מלות אתה ה' אלהינו לג' קוי חח"ן בג"ה דת"י דפרצוף
חג"ת דחג"ת דז"א להכינם ולתת להם כח לעלות למ"ד ומ"ן לאו"א וכיון שעיקר השפע הזה הוא
לפרצוף חג"ת דז"א ודאי הוא שגם הזיווג הזה הנז' בחב"ד דכתר ואו"א וישסו"ת הוא בפרצוף
חג"ת דחג"ת שלהם שהוא נרנח"י דרוח דרוח כמבואר בכמה מקומות ובפרט בשער המוחין
כי כפי בחי' הנתקן בזו"ן כך מפרצוף דוגמתו באו"א ובפרצופים העליונים מזדווגים ומשם
ממשיכים מוחין לאותו הפרצוף דזו"ן נפש מנפש שלהם לפרצוף נה"י דזו"ן בעיבור רוח מרוח
שלהם לפרצוף חג"ת דזו"ן ביניקה כו' )גם בפי' זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך לג'
קוי פרצוף חג"ת דחג"ת דזו"ן( ואאחר כך במלת מלך העולם יכוין להעלות את החג"ת הנז' דזו"ן
למ"ד ומ"ן לחב"ד דאו"א ודפרצופים העליונים ולזווגם ולהמשיך השפע והמוחין עד היסודות
שלהם במלת אשר. ואח"כ במלת )פ"ד ע"א( קדשנו יכוין להמשיך השפע והמוחין דחכמה דאו"א
למ"ה דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן. ובמלת במצותיו ימשיך השפע והמוחין דבינה
דאו"א לב"ן דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן.
