<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>זיווג | אתר הקבלה של מאיר תבורי</title>
	<atom:link href="https://www.tavori.co.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.tavori.co.il</link>
	<description>סודות החכמה העתיקה ביותר בעולם מוגשים כפי שהם – על ידי ד״ר מאיר תבורי, מקובל, חוקר ומרצה בתחום למעלה משלושה עשורים</description>
	<lastBuildDate>Sun, 27 Oct 2013 18:24:37 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9</generator>
	<item>
		<title>זוגיות לפי הקבלה</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/</link>
					<comments>https://www.tavori.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/#comments</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 16 Sep 2013 13:44:22 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[NLP]]></category>
		<category><![CDATA[זוגיות]]></category>
		<category><![CDATA[קבלה חינם]]></category>
		<category><![CDATA[אהבה לפי הקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[זוגיות לפי הקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[זוגיות על פי הקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[זיווג]]></category>
		<category><![CDATA[זכר ונקה]]></category>
		<category><![CDATA[מערכת יחסים]]></category>
		<category><![CDATA[ששת הצרכים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=170</guid>

					<description><![CDATA[<p>זוגיות לפי הקבלה לפי הקבלה כל דבר בעולם מתחלק לשני חלקים עיקריים זכר ונקבה שהם הנקראים בלשון המקובלים מ&#34;ה וב&#34;ן שם מ&#34;ה הוא שם הויה הנקרא שם בן ד' אותיות במילוי אלפין כזה יוד הא ואו הא שהערך המספרי שלו 45 גימטרייה מ&#34;ה מ= 40, וה' = 5 שם ב&#34;ן הוא שם הויה במילוי ההין [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">זוגיות לפי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h2 style="text-align: center;">זוגיות לפי הקבלה</h2>
<p style="text-align: right;">לפי הקבלה כל דבר בעולם מתחלק לשני חלקים עיקריים זכר ונקבה שהם הנקראים בלשון המקובלים מ&quot;ה וב&quot;ן</p>
<p style="text-align: right;">שם מ&quot;ה הוא שם הויה הנקרא שם בן ד' אותיות במילוי אלפין כזה יוד הא ואו הא שהערך המספרי שלו 45 גימטרייה מ&quot;ה מ= 40, וה' = 5</p>
<p style="text-align: right;">שם ב&quot;ן הוא שם הויה במילוי ההין כזה יוד הה וו הה שהערך המספרי שלו הוא 52 גימטרייה ב&quot;ן</p>
<p style="text-align: right;">ב =2 נ =50</p>
<p style="text-align: right;">ושתי שמות אלו מייצגים על פי הקבלה את הכוחות הזכר והנקבה בכל העולמות מראש א&quot;ק ועד סוף העשיה, ואין לך דבר בעולם שאינו כלול ממה ובן</p>
<p style="text-align: right;">נמצא שגם בנשמות בני אדם הזכרים והנקבות מורכבות ממה ובן כל אחד מהם.</p>
<p style="text-align: right;">הצד הנקבי עניינו רצון לקבל ונקרא דין</p>
<p style="text-align: right;">הצד הזכרי עניינו רצון להשפיע ונקרא חסד</p>
<p style="text-align: right;">ועשיו נבוא להבין סוד זוגיות לפי הקבלה</p>
<p style="text-align: right;">ובכן הזכר והנקבה לפי הקבלה הם המשפיע והמושפע, על מנת להגיע לזוגיות מושלמת מבחינה רוחנית</p>
<p style="text-align: right;">צריכים בני הזוג להבין מה הם הצרכים של שותפם ולמלאות אותם, ואז יהיה החיבור השלם גם ברמה הגשמית וגם ברמה הרוחנית</p>
<p style="text-align: right;">בראש ובראשונה צריך להבין כללים מאוד ברורים בהשקפת הקבלה על היחסים בין בני הזוג</p>
<p style="text-align: right;">יש משפיע שהוא הזכר ויש מושפע שהיא הנקבה, עניין של משפיע ומושפע נמצא בכל מולקולה ומולקולה בחיים, בכל אינטראקציה שהיא,</p>
<p style="text-align: right;">אם נבין את הסוד הזה של משפיע ומושפע נבין את סוד החיים</p>
<p style="text-align: right;">ישנם כמה טעויות שעושים הגברים שחוזרים על עצמם בכל מערכת יחסים &quot;בעייתית&quot;</p>
<p style="text-align: right;">הטעות הנפוצה ביותר שגבר נכנס עם גישה שהאישה צריכה לתת והוא צריך לקבל, הרי שהפך את היוצרות, מאחר שהוא הזכר הוא זה שאמור להשוות צורה (להיות דומה) לזכר העליון, היינו לכוח המשפיע בעולם, ועל ידי שהגישה שלו היא גישה של מקבל, נמצא שהוא יונק משורש הדין שהוא שורש נקבי ומהפך את האורות העליונים מרחמים זכריים, לדין נקבי,</p>
<p style="text-align: right;">וכאן זה היסוד לרוב ככל הבעיות שיש לאחר מכאן בתוך הזוגיות, ואף על פי שהבעיה אינה קשורה קשר ישיר לעניין של משפיע מושפע, כגון אם האישה עדיין לא נפקדה, שלכאורה אין קשר לזה שהגבר אינו בעמדת משפיע, אבל לפי סודם של דברים יש קשר, כיוון שהזכר אינו מחובר לשורש הזכר העליון (לכוח ההשפעה הרוחני) לכן אינו יכול להשפיע בה, מאחר והיא זאת שמשפיעה בו, היא יונקת משורש זכרי והוא יונק משורש נקבי</p>
<p style="text-align: right;">השפעה מתחילה בהבנת צורך, אם לא תבין את הצורך הפנימי האמתי של האישה הרי שכמה שתרצה באמת ובתמים להשפיע זה לא יעזור</p>
<p style="text-align: right;">מה הצורך הגדול ביותר שיש לאישה, מה היא מבקשת ללא מילים</p>
<p style="text-align: right;">אישה רוצה שהגבר שלה יהיה &quot;זכר&quot; ולא נקבה היינו יהיה משפיע, מאחר ומצד שורש האישה עניינה לקבל ולהיות מושפעת יש לה צורך נפשי להיות נכבשת, להיות נכבשת פירושו התמסרות עד הקצה האחרון</p>
<p style="text-align: right;">ודבר זה אינה מוכנה לתת למי שלא &quot;הוכיח&quot; כי הוא אכן בעל יכולת, היא רוצה שאתה תכבוש אותה על המשתמע מכך, שאתה תיתן את הטון אפילו כשהיא אומרת לך שהיא רוצה לתת את הטון ואפילו שהיא אומרת לך שהיא רוצה את ההגה ואת השליטה,</p>
<p style="text-align: right;">היא באמת לא רוצה, אז למה היא אומרת ומתנהגת כאילו היא רוצה, כי רוצה שהזכר יכבוש, יראה רצינות, מאמץ, זה מוכיח לה שהוא &quot;גבר&quot;,</p>
<p style="text-align: right;">לכן היא כל הזמן האישה בודקת בצורה לא מודעת אם הגבר שלה מספיק חזק, כדי שתוכל להשען עליו, כי באמת היא רוצה שהגבר יקח שליטה על הערכת יחסים, שיהיה מנהיג,</p>
<p style="text-align: right;">האישה לא מעוניינת להחזיק את ההגה, היא מעוניינת שאתה תעשה את זה, אבל היא לא תיתן את ההגה, אם היא לא תהיה בטוחה במאה אחוז שאתה אכן מספיק חזק שאפשר לסמוך עליך בתור מנהיג.</p>
<p style="text-align: right;">היא רוצה שתראה לה חוזק וחוסן, לכן היא מבקשת דברים שהיא יודעת בתוך תוכה שהדברים הללו אינם לטובתה והיא לוחצת עליך שתסכים, בתוך תוכה בצורה לא מודעת, היא מייחלת שתגיד לה לא, כי כך אתה בעצם מוכיח לה, שהיא יכולה לסמוך עליך שתגן ושתשמור עליה אפילו מעצמה</p>
<p style="text-align: right;">אל תעשה את הטעות ותיכנע ללחצים שלה, היא בוחנת אותך כמה חזק אתה, לפני שהיא תשען עליך.</p>
<p style="text-align: right;">וככל שהיא אישה יותר חזקה ודומיננטית, כך היא חסרה יותר את הזכר הדומיננטי, היא בעצם מקרינה את מה שחסר לה</p>
<p style="text-align: right;">לתהליך הזה של כיבוש קוראים בקבלה, מיתוק הדין,</p>
<p style="text-align: right;">מיתוק הדין פירושו הגברת מידת הרחמים ,ואז הבית מתנהג על פי מידת הרחמים.</p>
<p style="text-align: right;">הזכר מייצג את מידת החסד בעולם והנקבה מייצגת את מידת הדין, ועל ידי שהזכר כובש את הנקבה, והיא מתמסרת אליו, כך בעולם הרוחני הנקבה העליונה שהיא מידת המלכות שורש הדין, נמתקת על ידי מידת החסד , ועל ידי המיזוג הזה, של חסד בדין, מתקבלת המידה הממוצעת הנקראת מידת הרחמים ראשי תיבות</p>
<p style="text-align: right;">חד&quot;ר חסד + דין = רחמים</p>
<p style="text-align: right;">הבנה הנ&quot;ל הוא מבנה פסיכולוגי של כל משפיע ומושפע, רק במינונים שונים</p>
<p style="text-align: right;">גבר ואישה</p>
<p style="text-align: right;">הורה וילד</p>
<p style="text-align: right;">מורה ותלמיד</p>
<p style="text-align: right;">מוכר וקונה</p>
<p style="text-align: right;">השלד הפסיכולוגי הנ&quot;ל יהיה נכון תמיד, רק כמובן בהקשרים ומינונים שונים לפי הזמן המקום והאדם.</p>
<p style="text-align: right;">מעבר לזה ישנם עוד שישה צרכים אנושיים אוניברסליים שכאשר אחד מהם חסר בתוך המערכת יחסים, הבן או הבת הזוג, יחפשו את הסיפוק לצרכים אנושיים אלו במקורות אחרים, כמו משפחה, עבדוה, ושאר מעגלים חברתיים, אשר מהווים משאב משנה, לסיפוק צריכים אלו, כגון הצורך לגדול, הצורך לקבל הערכה, הצורך לוודאות, הצורך לאי ודאות, הצורך להעניק, אשר נדבר על צרכים אלו ואיך שהם באים לידי ביטוי במאמר אחר</p>
<p style="text-align: right;"> ראה קישור זה להרחבה בנושא ששת הצרכים באתר</p>
<p style="text-align: right;"><a href="http://www.nlpstudies.com/%D7%A9%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/">NLP לימודי </a></p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">זוגיות לפי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.tavori.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>1</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>זיווג איש ואישה על פי הקבלה</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 17 Sep 2008 14:10:52 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגיות]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[או"א]]></category>
		<category><![CDATA[איש ואישה]]></category>
		<category><![CDATA[אצילות]]></category>
		<category><![CDATA[בן]]></category>
		<category><![CDATA[זו"ן]]></category>
		<category><![CDATA[זיווג]]></category>
		<category><![CDATA[זכר ונקבה]]></category>
		<category><![CDATA[יבק]]></category>
		<category><![CDATA[יחוד]]></category>
		<category><![CDATA[מאמר קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מה]]></category>
		<category><![CDATA[סג]]></category>
		<category><![CDATA[עב]]></category>
		<category><![CDATA[עסמב]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://dev.wpcoder.com/dan/wordpress/?p=53</guid>

					<description><![CDATA[<p>מאמר זה כתוב בשפה קבלית גבוהה ואינו מתאים למתחילים מאמר זה יעסוק במצוות פריה ורביה בחיבור איש ואישה על דרך הקבלה מאת הרב במקובל מרדכי קרליבך הי&#34;ו מַדּוּעַ מְכַוְּנִים בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה יִחוּד קֻודְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִתְּפִלַּת נְעִילָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא הַיִּחוּד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִכָּל תְּפִלּוֹת הַשָּׁנָה. זיווג אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">זיווג איש ואישה על פי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="RTL">מאמר זה כתוב בשפה קבלית גבוהה ואינו מתאים למתחילים</p>
<p dir="RTL">מאמר זה יעסוק במצוות פריה ורביה בחיבור איש ואישה על דרך הקבלה</p>
<p dir="RTL">מאת הרב במקובל מרדכי קרליבך הי&quot;ו</p>
<p dir="RTL" style="text-align: center;">מַדּוּעַ מְכַוְּנִים בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה יִחוּד קֻודְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא</p>
<p dir="RTL" style="text-align: center;">וּשְׁכִינְתֵּיהּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִתְּפִלַּת נְעִילָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים,</p>
<p dir="RTL" style="text-align: center;">שֶׁהוּא הַיִּחוּד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִכָּל תְּפִלּוֹת הַשָּׁנָה.</p>
<p dir="RTL">זיווג אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת אַבָּא וְאִמָּא שֶׁמּוֹלִידִים אֶת זו&quot;ן, וּמְכַוְּנִים תֵּבַת &quot;עֹנָתָהּ&quot; אוֹת ע' שֶׁל עֹנָתָהּ מְרַמֵּז עַל אַבָּא, וְאוֹתִיּוֹת נת&quot;ה שֶׁל עֹנָתָהּ מְרַמְּזוֹת עַל אִמָּא, אוֹת ע' מְרַמֶּזֶת עַל ז' יוּדִי&quot;ן שֶׁיֵּשׁ בְּשֵׁמוֹת הוי&quot;ה וְאהי&quot;ה בְּמִלּוּי יוּדִי&quot;ן, כְּמִסְפַּר ע'. אוֹתִיּוֹת נת&quot;ה מְרַמְּזוֹת עַל ג' שֵׁמוֹת אהי&quot;ה בְּמִלּוּי יוּדִי&quot;ן אַלְפִי&quot;ן וְהֵהִי&quot;ן כְּמִסְפַּר נת&quot;ה. וּמְכַוְּנִים יִחוּד זו&quot;ן דִּנְקֻדָּה הָרְבִיעִית עִם זו&quot;ן דִּנְקֻדָּה הַחֲמִישִׁית כַּמּוּבָא בַּ'נָּהָר שָׁלוֹם'. וּמִזֶּה רוֹאִים אֶת גֹּדֶל הַשָּׁעָה, שֶׁמְּכַוְּנִים יִחוּד גָּדוֹל מְאֹד, דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁמְּכַוְּנִים בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּכֶתֶר שֶׁל חֲזָרַת נְעִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבִיחוּדֵי הַתְּפִלּוֹת מְכַוְּנִים יִחוּד כָּזֶה רַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה. דְּהַמַּעֲשֶׂה לְמַטָּה מְעוֹרֵר לְמַעְלָה, וּכְשֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא יִחוּד, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְכֵן מוּבָא דִיּוּק מֵהָרש&quot;ש בְּסֵפֶר 'נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף' (ח&quot;ד ע' 35 ) שֶׁמִּצְוַת עוֹנָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד בִּבְחִינַת הו&quot;ק הַכְּלָלִי, לְעֻמַּת נְעִילָה הַמְעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד בג&quot;ר,[כמובא ב'נהר שלום (יז:) היחודים והזיווגים שבתפלות הם דחב&quot;ד דכל פרט על ידי הדעת, וכן דכל המצות, אבל זיווג דו&quot;ק על ידי יסוד התחתון אפשר שאינו נעשה רק על ידי מצות פריה ורביה.] וְיִחוּד בו&quot;ק הוּא הַיִּחוּד הַמֻּשְׁלָם וְהַגָּבֹהַּ יוֹתֵר כֵּיוָן שֶׁהוּא מְעוֹרֵר אֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם בו&quot;ק.</p>
<p dir="RTL">ולפי זֶה מְבֹאָרִים דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (יבמות סב:) כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא תּוֹרָה. וְכֵן דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה, לְפִי הַמְפָרְשִׁים שֶׁהַכַּוָּנָה לְנִשּׂוּאִין. אַף עַל פִּי שֶׁבַּמְּצִיאוּת יוֹתֵר קַל לִלְמֹד קוֹדֶם הַנִּשׂוּאִין כְּשֶׁאֵין דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה וְכוּ', כֵּיוָן שֶׁכָּל תַּכְלִית לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְכוּ' הִיא לְיַחֵד קב&quot;ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, אִם אָדָם אֵינוֹ נָשׂוּי אֵינוֹ יָכוֹל לְיַחֵד קב&quot;ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם, וּמִצְוָה זֹאת הִיא הַהַשְׁלָמָה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה וּשְׁאַר הַמִּצְווֹת, שֶׁעַל יָדָהּ דַּוְקָא מְיַחֲדִים קב&quot;ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ בָּאֹפֶן הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת מְתַקְּנוֹת בְּחִיצוֹנִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּיַחַס לַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַיִּחוּד מִצְוָה זוֹ מְעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הוּא מַשְׁלִים גַּם לַפְּנִימִיּוּת, כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַ'כֶּרֶם שְׁלֹמֹה' עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ יִחוּד גָּבֹהַּ שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה הוּא מַשְלִים לְכָל הַשְּׁאָר. וְכֵן מִצְוַת עוֹנָה תַּשְׁלִים אֶת הַיִּחוּדִים שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁל הָאָדָם הַמְקַיְּמָן. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'בֶּן יְהוֹיָדָע' (יבמות) עַל הַגְּמָרָא כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא תּוֹרָה, דְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה בְּגַשְׁמִיּוּת אֵינוֹ זוֹכֶה לְקַיֵּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה בְּרוּחָנִיּוּת וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה וּמַשְׁלִים אֶת זֶה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (עדויות א, יג) לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ&quot;.</p>
<p dir="RTL">וכן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רטז:) שֶׁרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הָיָה דָּחוּק בְּפַרְנָסָה וְהָיָה לוֹ רַק קַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּזְכוּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבְּגִלְגּוּל קוֹדֶם הוּא לֹא יִחֵד קב&quot;ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְהוּא פָּגַם בָּאוֹת י' שֶׁל שֵׁם יב&quot;ק שֶׁהוּא ר&quot;ת יִחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה, לָכֵן הוּא נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ רַק הַקַּ&quot;ב מִיב&quot;ק, וְנִזּוֹן רַק מִקַּ&quot;ב חֲרוּבִין. וְרוֹאִים שֶׁבַּיִּחוּד תָּלוּי כָּל הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה. מוּבָא בְּשֵׁם הרה&quot;ג ר' יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט&quot;א שֶׁמִּכָּל הַי&quot;ב שְׁבָטִים, הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה רַק אֶת שְׁמוֹת הַנָּשִׁים שֶׁנִּשְּׂאוּ לִיהוּדָה וּלְיוֹסֵף. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁרַק אֵצֶל יְהוּדָה וְיוֹסֵף הַמְסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד וְהַמַּלְכוּת הַכְּלָלִיִּים, וְלֹא יְסוֹד וּמַלְכוּת פְּרָטִיִּים בִּבְחִינָה אַחַת, הַנִּשּׂוּאִים שֶׁלָּהֶם מְעוֹרְרִים אֶת הַיִּחוּד הַכְּלָלִי בַּדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהֵם הַסֵּמֶל וְהַנִּיצוֹץ שֶׁל הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן הַכְּלָלִי הָאֲמִתִּי, וּמִמֵּילָא רָאוּי לְהַזְכִּיר נִשּׂוּאֵיהֶם יוֹתֵר מֵאַחֵרִים. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין יִחוּדֵי הַתְּפִלּוֹת בְּשִׂים שָׁלוֹם, לְיִחוּד כֶּתֶר שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, שֶׁהוּא כְּלָלִי וַאֲמִתִּי, וְהֵם פְּרָטִיִּים בַּבְּחִינָה שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ כָּל יִחוּדֵי הַתְּפִלּוֹת כּוֹלֵל הַיִּחוּד שֶׁל כֶּתֶר, בְּיַחַס לְמִצְוַת עוֹנָה שֶׁהִיא הַיְחִידָה שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד בֵּין נְקֻדָּה הָרְבִיעִית לַחֲמִישִׁית בַּיְסוֹדוֹת שֶׁהוּא הַכְּלָלִי וְהַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר.</p>
<p dir="RTL">וכן רוֹאִים שֶׁהַשִּׁדּוּכִין שֶׁל יְהוּדָה וְיוֹסֵף לֹא הָיוּ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲרִים עַל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'שֹׁרֶשׁ דָּוִד' מַדּוּעַ נִשּׂוּאֵי יְהוּדָה וְתָמָר הָיוּ בְּדֶרֶךְ זְנוּת. וְכֵן נִשּׂוּאֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת בָּאוּ דֶּרֶךְ פַּרְעֹה שֶׁשִּׁדֵּךְ בֵּינֵיהֶם, לְאַחַר שֶׁיּוֹסֵף נִהְיָה מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם, וּפַרְעֹה דָאַג לוֹ כַּבְיָכוֹל לְאִשָּׁה, כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת יְנִיקַת מִצְרַיִם מֵהַיְסוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'שׁוֹר וַחֲמוֹר', וְזֶה הָיָה הַטַּעַם לְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל אָסְנַת מֵאָז שֶׁנּוֹלְדָה מִדִּינָה וּשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.</p>
<p dir="RTL">ויש עוֹד מַעֲלָה בְּכַוָּנוֹת מִצְוַת עוֹנָה שֶׁאֵין בְּשׁוּם מִצְוָה וּתְפִלָּה. לְפִי שִׁיטַת 'אוֹר הַלְּבָנָה' (דף קב) שֶׁרַק בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה אָנוּ מְכַוְּנִים לְיַחֵד אֶת פַּרְצוּפֵי אַבָּא וְאִמָּא הָאֲמִתִּיִּים הַנִּקְרָאִים אַבָּא וְאִמָּא הַכּוֹלְלִים שֶׁל עוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת הַמּוֹחִין לְזו&quot;ן וְיִהְיֶה בֵינֵיהֶם חִלּוּף מוֹחִין שֶׁנִּקְרָא חִלּוּף כְּלָלִי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְפִלּוֹת חוֹל וְשַׁבָּת וּמוֹעֲדִים וּשְׁאַר הַמִּצְוֹת, אָנוּ מְיַחֲדִים אֶת אַבָּא וְאִמָּא הַפְּרָטִיִּים, שֶׁהֵם רַק חֲלָקִים מִתּוֹךְ אַבָּא וְאִמָּא הָאֲמִתִּיִּים. וְהַהֶבְדֵּל בֵּין הַכְּלָלִיִּים לַפְּרָטִיִּים, שֶׁהַמּוֹחִין שֶׁיֵּשׁ לַפְּרָטִיִּים אַחֲרֵי הַחִלּוּף בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, יֵשׁ לַכְּלָלִיִּים לִפְנֵי הַחִלּוּף. וְיֵשׁ מוֹחִין יוֹתֵר גְּבוֹהִים וּכְלָלִיִּים בַּכְּלָלִי. דִּכְשֵׁם שֶׁזו&quot;ן הֵם מִשְּׁנֵי עֳבָיִּים שֶׁל הַנְּקֻדָּה הָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית, כָּךְ לְמַעְלָה בַּקֹּדֶשׁ בְּאַבָּא וְאִמָּא וְכוּ'. וְגַם לְאֵלּוּ שֶׁחוֹלְקִים עַל 'אוֹר הַלְּבָנָה' וְסוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ חִלּוּף כְּלָלִי גַּם בַּחַגִּים, גַּם הֵם סוֹבְרִים שֶׁהַיִּחוּד בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה הוּא הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ מְיַחֲדִים אֶת שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת בְּו&quot;ק, שֶׁהוּא הַיִּחוּד זו&quot;ן הַגָּדוֹל וְהָאֲמִתִּי בְּיוֹתֵר כְּדִלְעֵיל, וְהוּא גוֹרֵם גַּם בְּיִחוּד אַבָּא וְאִמָּא שֶׁמְּיַחֲדִים בִּזְמַן הַחֻפָּה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמּוֹחִין, לְיַחֵד אֶת הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. [הָעִנְיָן שֶׁל חִלּוּף כְּלָלִי וּפְרָטִי מַתְחִיל בְּקוּשְׁיַת הֲגָהַת הַשֶּׁמֶשׁ עַל עֵץ חַיִּים שַׁעַר אנ&quot;ך פ&quot;ו מַדּוּעַ בְּשַׁעַר ז&quot;א בְּ'עֵץ חַיִּים' אַבָּא לִפְנֵי הַחִלּוּף הוּא מ&quot;ה וּב&quot;ן דְּמ&quot;ה, וְאִמָּא הִיא מ&quot;ה וּב&quot;ן דְּב&quot;ן, וּבְ'שַׁעַר אנ&quot;ך' אַבָּא וְאִמָּא לִפְנֵי הַחִלּוּף, כְּמוֹ בְּ'שַׁעַר ז&quot;א' אַחֲרֵי הַחִלּוּף. וּמְבָאֵר הַ'שֶּׁמֶשׁ' שֶׁכְּשֶׁנֶּאֶצְלוּ פַּרְצוּפֵי הָאֲצִילוּת, לָקְחוּ אַבָּא וְאִמָּא כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲלָקִים גַּם מֵהַמ&quot;ה וְגַם מֵהַב&quot;ן. וּמַה שֶּׁאָנוּ קוֹרְאִים מוֹחִין דְּאַבָּא אֵין הַכַּוָּנָה לְמוֹחִין דְּאַבָּא הָאֲמִתִּי, רַק שֶׁאֶת הַמּוֹחִין שֶׁל מ&quot;ה וּב&quot;ן דְּמ&quot;ה, אָנוּ מְכַנִּים אַבָּא, וְכֵן בְּאִמָּא. יוֹצֵא שֶׁהַחִלּוּף שֶׁאָנוּ רְגִילִים לְכַוֵּן, אֵינוֹ חִלּוּף בֵּין אַבָּא וְאִמָּא הָאֲמִתִּיִּים, אֶלָּא חִלּוּף פְּרָטִי בְּתוֹךְ הַמּוֹחִין הַפְּרָטִיִּים שֶׁל אַבָּא אוֹ אִמָּא לְבַד, שֶׁאָנוּ מְכַנִּים מוֹחִין דְּאַבָּא וְאִמָּא. וּבְחִלּוּף כְּלָלִי, אָנוּ מְכַוְּנִים בְּמוֹחִין דְּאַבָּא וְאִמָּא הָאֲמִתִּיִּים. לָכֵן לִפְנֵי הַחִלּוּף יֵשׁ לָהֶם מוֹחִין כְּמוֹ בִּפְרָטִי אַחֲרֵי הַחִלּוּף.]</p>
<p dir="RTL">ויש עוֹד מַעֲלָה בְּכַוָּנוֹת מִצְוַת עוֹנָה כַּמּוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת לְהָאֲרִיזַ&quot;ל' (יום הכיפורים ח&quot;ב רפח) בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה נִתְבָּאֵר בְּסַבָּא דְּמִשְׁפָּטִים כִּי עוֹנָתָהּ אִיהוּ הוי&quot;ה צְבָאוֹת, וְהָעִנְיָן הוּא כִּי טִפַּת הַזִּוּוּג אֵינָהּ כְּמוֹ הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא נִמְשֶׁכֶת אֶלָּא מֵהוי&quot;ה דְּע&quot;ב וְאֶהֱיֶה דְּיוּדִין שֶׁבָּהֶם ט' יוּדִין, אֲבָל טִפַּת הַזִּוּוּג נִמְשֶׁכֶת מִכֻּלָּם. וְכוּ', כִּי כְּשֶׁנִּמְשָׁכִין הֲוָיָ&quot;ה דְּע&quot;ב וְאֶהֱיֶה דְּיוּדִין הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה בִּנה&quot;י דְּאִמָּא וְאָז יֻשְׁלַם בְּחִינַת עֹנָתָהּ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא הֲוָיָ&quot;ה צְבָאוֹת. וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ זִוּוּג וְעוֹנָה בְּאִמָּא, כֵּן יֵשׁ עוֹנָה בְּנוּקְ' דְּז&quot;א, וְהִנֵּה ב' פְּעָמִים עֹנָתָהּ הֵם בְּגִימַטְרִיָּא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה ב' עוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא תַּשְׁמִישׁ אָז יֵשׁ תַּשְׁמִישׁ לְמַטָּה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְרוֹאִים שֶׁתַּשְׁמִישׁ מְיַחֵד גַּם אַבָּא וְאִמָּא וְגַם זו&quot;ן יוֹתֵר מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה כַּמְבֹאָר שָׁם.</p>
<p dir="RTL">מצינו בַּגְּמָרָא (ברכות כז:) תָּנוּ רַבָּנָן, מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ, רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה אָמַר לוֹ, רְשׁוּת. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ, רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה, אָמַר לוֹ, חוֹבָה. אָמַר לוֹ, וַהֲלֹא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר לוֹ, הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין, עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאַל, תְּפִלַּת עַרְבִית, רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה, אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, חוֹבָה. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים, כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לָאו. אָמַר לוֹ, וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ, רְשׁוּת, אָמַר לוֹ, יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ, עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר, אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֵת הַמֵּת, וְעַכְשָׁיו, שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי, הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי, הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ כָּל הָעָם וְאָמְרוּ לְחוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן, עֲמֹד, וְעָמַד. אָמְרוּ, עַד כַּמָּה נִיצַעֲרֵיהּ וְלֵיזִיל. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶשְׁתָּקַד צִעֲרֵיהּ. בִּבְכוֹרוֹת, בְּמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי צָדוֹק צִעֲרֵיהּ. הָכָא נַמִי קָא מְצַעֵר לֵיהּ. תָּא וְנַעֲבְרֵיהּ. וְכוּ'. אוֹתוֹ הַיּוֹם סִלְּקוּהוּ לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִכָּנֵס, שֶהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר, כָּל תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַהוּא יוֹמָא אִתְוָסְפוּ כַּמָּה סַפְסְלֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, פְּלִיגֵי בָּהּ אַבָּא יוֹסֵף בַּר דּוֹסְתָּאִי וְרַבָּנָן, חַד אָמַר, אִתְוָסֵף אַרְבַּע מֵאוֹת סַפְסְלֵי, וְחַד אָמַר, שְׁבַע מֵאוֹת סַפְסְלֵי. וכו', וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּהָ. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת דִּתְנָן, בּוֹ בַּיּוֹם בָּא יְהוּדָה גֵּר עַמּוֹנִי לִפְנֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם, מָה אֲנִי לָבוֹא בַּקָּהָל וְכוּ'. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הוֹאִיל וְהָכִי הֲוֵי, אֵיזִיל וַאֲפַיְּיסֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כִּי מָטָא לְבֵיתֵיהּ, חֲזִינְהוּ לַאֲשִׁיתָא דְּבֵיתֵיהּ דְּמִשַׁחְרָן. אָמַר לֵיהּ, מִכָּתְלֵי בֵּיתְךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁפֶּחָמִי אַתָּה. אָמַר לֵיהּ, אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאַתָּה פַּרְנָסוֹ. שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בַּמָּה הֵן מִתְפַּרְנְסִין וּבַמָּה הֵם נִזּוֹנִין. אָמַר לֵיהּ, נַעֲנֵיתִי לְךָ, מְחֹל לִי. לָא אַשְׁגַח בֵּיהּ. עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא, אִיפַיֵּיס וְכוּ'. וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הֲוָה. יֵשׁ מַקְשִׁים מַדּוּעַ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא רַק בַּסּוֹף שֶׁאוֹתוֹ תַלְמִיד שֶׁעוֹרֵר אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.</p>
<p dir="RTL">נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נָשִׂיא שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְרַמֵּז בִּשְׁמוֹ עַל שֵׁם שפ&quot;ו, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁכִינָה, וּבְגִימַטְרִיָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (חגיגה ה:) ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא הַוָּא קָאֵי בֵּי קֵיסָר וְכוּ' כִּי קָא נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנָן מַאי תֶּיהֱוֵי עֲלַן מֵאֶפִּיקוֹרְסִין וְכוּ'. רוֹאִים שֶׁהָיָה מָצוּי אֵצֶל הַקֵּיסָר, וְהָיָה מִתְוַכֵּחַ עִם אֶפִּיקוֹרְסִין.</p>
<p dir="RTL"> לָכֵן הַגְּמָרָא מְצַיֶּנֶת בַּסּוֹף אַחֲרֵי הַפִּיּוּס, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָיָה הַתַּלְמִיד שֶׁעוֹרֵר אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה מֵהַתְחָלָה, כְּדֵי לְהָבִיא יִחוּד בֵּין קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רָאָה שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְצַעֵר אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בְּסוֹד הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה בֵּין קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לִגְרֹם פִּיּוּס בֵּינֵיהֶם כְּדֵי לִגְרֹם יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְלָכֵן הוּא עוֹרֵר אֶת כָּל הָעִנְיָן דֶּרֶךְ הַשְּׁאֵלָה עַל תְּפִלַּת עַרְבִית אִם הִיא רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה. כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּזֹּהַר (ויחי רכט:) שֶׁבְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה כְּשֶׁהַמַּלְכוּת נִמְצֵאת בְּמַצָּב שֶׁל מְקַבֵּל, וְהִיא צְרִיכָה יִחוּד, הַתְּפִלּוֹת הֵן חוֹבָה לְעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד. וּבְעַרְבִית כְּשֶׁהַמַּלְכוּת נִמְצֵאת בְּמַצָּב שֶׁל מַשְׁפִּיעַ, שֶׁהִיא מְחַלֶּקֶת אֶת הַשֶּׁפַע לָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵין צֹרֶךְ לְעוֹרֵר יִחוּד עֲבוּר הַמַּלְכוּת בִּזְמַן זֶה, הַתְּפִלָּה הִיא רְשׁוּת. וְכֵיוָן שֶׁרַשְׁבִּ&quot;י רָצָה לְעוֹרֵר יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל יִתְפַּיֵּס עִם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עוֹרֵר אֶת זֶה דֶּרֶךְ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם סְבִיב עִנְיַן יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית. הַיְינוּ שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת סָבַר שֶׁעַכְשָׁיו אֵין צֹרֶךְ בְּיִחוּד וְהַתְּפִלָּה רְשׁוּת, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שֶׁגַּם בְּעַרְבִית יֵשׁ לַיְסוֹד מַה לְּהַשְׁפִּיעַ, כֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה בִּבְחִינַת יְסוֹד. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בִּשְׁאֵלָתוֹ עוֹרֵר אֶת הַצַּעַר שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְצַעֵר אֶת יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁסִּמֵּל אֶת הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לַמַּלְכוּת כְּשֶׁאֵין יִחוּד, וּכְתוֹצָאָה מִזֶּה נִהְיָה בַּסּוֹף פִּיּוּס שֶׁעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן. וְכֵן רוֹאִים שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה עָנִי, שֶׁהוּא סֵמֶל שֶׁל הַמַּלְכוּת בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהּ שֶׁפַע, וְהוּא רָמַז לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת וְלָדַעַת אֶת מַצַּב הַפַּרְנָסָה שֶׁל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים. לָכֵן הוּא רָמַז זֹאת בְּקִירוֹת בֵּיתוֹ הַשְּׁחוֹרִים, כִּי קִיר מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויחי רכח:) עַל הַכָּתוּב (ישעי' לח, ב) &quot;וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. וְלָכֵן כְּשֶׁהוֹרִידוּ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִנְּשִׂיאוּתוֹ נִתּוֹסְפוּ אַרְבַּע מֵאוֹת אוֹ שְׁבַע מֵאוֹת סַפְסָלִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי הַמִּסְפָּרִים אַרְבַּע וְשֶׁבַע הֵם מִסְפָּרִים שֶׁל הַמַּלְכוּת. וְכֵן סַפְסָלִים וְכִסְּאוֹת מְסַמְּלִים מַלְכוּת. וְכֵן מִנּוּ בִּמְקוֹם רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּהַלְבָּנַת זְקָנוֹ, וְאָמַר הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְרוֹאִים שֶׁהוּא קִשֵּׁר לְמִסְפַּר שֶׁבַע. וְכֵן הַדִּיּוּן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אַחֲרֵי הוֹרָדַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה עַל עַמּוֹן וּמוֹאָב, הַאִם הִתְעָרְבוּ בָּאֻמּוֹת אוֹ שֶׁעֲדַיִן עוֹמְדִים בְּאִסּוּרָם, וְרוֹאִים שֶׁהָיָה דִּיּוּן עַל קְלִפַּת מוֹאָב שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.</p>
<p dir="RTL">וְכֵן יְהוֹשֻׁ&quot;עַ ס&quot;ת הַכָּתוּב בְּלֵדַת שֹׁרֶשׁ דָּוִד (בראשית לח, ב) &quot;וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ&quot;. וְכֵן שׁוּעַ מְרַמֵּז עַל יְהוֹשֻׁעַ. וְכֵן יְהוֹשֻׁ&quot;עַ ר&quot;ת הֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים שָׁם &quot;וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר&quot;. &quot;וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח&quot;. וְכֵן מוּבָא בָּרמ&quot;ע מִפָּאנוֹ ('יונת אלם' ח&quot;ב פרק מז) שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל נִקְרָא בַּגְּמָרָא בַּעַל הַחֹטֶם, סוֹד הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהוּא בַּעַל הַחֹטֶם בַּעֲלָהּ דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה מא:) מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְלֹא הָיָה לוּלָב אֶלָּא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבַד, שֶׁלְּקָחוֹ בְאֶלֶף זוּז, נְטָלוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בוֹ, וּנְתָנוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. וְרוֹאִים שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל קָנָה אֶת הַלּוּלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד בְּאֶלֶף זוּז וּנְתָנוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מַלְכוּת.</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">זיווג איש ואישה על פי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
