<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>הארי זל | אתר הקבלה של מאיר תבורי</title>
	<atom:link href="https://www.tavori.co.il/tag/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%96%D7%9C/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.tavori.co.il</link>
	<description>סודות החכמה העתיקה ביותר בעולם מוגשים כפי שהם – על ידי ד״ר מאיר תבורי, מקובל, חוקר ומרצה בתחום למעלה משלושה עשורים</description>
	<lastBuildDate>Fri, 20 Mar 2015 12:18:24 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9</generator>
	<item>
		<title>חג הפסח לפי הקבלה</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 19 Mar 2015 14:16:20 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[הרב המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[חגי ישראל לפי הקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[כתבי האריזל]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[גדלות]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[העומר]]></category>
		<category><![CDATA[הרש״ש]]></category>
		<category><![CDATA[חב״ד חגת״ם]]></category>
		<category><![CDATA[חג הפסח]]></category>
		<category><![CDATA[חג השבועות]]></category>
		<category><![CDATA[כוונות]]></category>
		<category><![CDATA[כוונות פסח]]></category>
		<category><![CDATA[מוחין]]></category>
		<category><![CDATA[מוחין דעיבור]]></category>
		<category><![CDATA[ספירת העומר]]></category>
		<category><![CDATA[עיבור]]></category>
		<category><![CDATA[פנים ואחור]]></category>
		<category><![CDATA[פסח]]></category>
		<category><![CDATA[קטנות]]></category>
		<category><![CDATA[תיקונים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=505</guid>

					<description><![CDATA[<p>פסח לפי הקבלה סדר התיקונים הנעשים מפסח עד יום שבועות על פי קבלת הארי זל וכוונות הרש״ש כתב רבנו הארי בשער הכוונות דרוש א של פסח כי ישראל שהיו באתו הדור של שעבוד מצרים היו בחינת ניצוצות קרי של אדם בראשון שהוציא במשך 130 שנה כאשר פרש מחווה אשתו עד שנולד בנו שת ואחר כך [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">חג הפסח לפי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>פסח לפי הקבלה<br />
סדר התיקונים הנעשים מפסח עד יום שבועות על פי קבלת הארי זל וכוונות הרש״ש<br />
כתב רבנו הארי בשער הכוונות דרוש א של פסח כי ישראל שהיו באתו הדור של שעבוד מצרים היו בחינת ניצוצות קרי של אדם בראשון שהוציא במשך 130 שנה כאשר פרש מחווה אשתו עד שנולד בנו שת<br />
ואחר כך אותם הנשמות באו בגלגול בדור אנוש והיו עובדים עבודה זרה ואחר כך חזרו שוב בדור המבול והיו חוטאים בהוצאת זרע לבטלה כעין השורש שמשם באו ולכן נעשנשו במבול כעין החטא שחטאו בו ואחר כך נתגלגלו שוב בדור הפלגה והוסיפו לחטוא ולמרוד בבורא עולם ואמרו נבנה מגדל ונלחם בו<br />
ואחר כך חזרו שוב בגלגול בדור סדום וחטאו בעיוות הדין והמשפט והגזל.<br />
וכבר כתב רבנו הראי זל בדרושי שכיבת הלילה שהניצוצות הקרי היינו אותם שכיבת זרע היוצאת מן הזכר ולא ניתנת בגוף הנקבה אלא מושלכת לארץ אלה הם נשמות קדושות הנשלכות לידי הקליפה הטמאה וצרכים בירור אחר בירור לתקנם.<br />
ולכן אותם הנשמות שהוציא אדם הראשון בקרי היו צריכות לחזור בגלגולים רבים דור אחר דור כנ״ל וכל פעם היו מתקנים מעט כי אי אפשר שלא יעשו איזה מעשה טוב שיתנקם מעט כל פעם וכן צער המיתה ושאר ייסורים שעובר האדם בעולם בהיותו מלובש בגוף, מתקן מעט עד שהתחילו להראות בחינת הזהב שבהם וזה היה בדור מצרים. </p>
<p>ועכשיו נבין מדוע נגזר עליהם אותו עונש קשה הנקרא שעבוד מצרים מידה כמגד מידה<br />
כנגד מה שחטאו בדור המבול שהיו שופכים זרעם על הארץ נגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו<br />
וכנגד מה שחטאו בדור הפלגה שאמרו ״הבה נלבנה לבנים״ נענשו ב״וימררו את חייבם בחומר ובלבנים ״<br />
וכל עיקר התיקון הוא בכדי שחר כך יצאו ברכוש גדול היינו קבלת התורה על הר סיני וכל אלו התיקונים היו על מנת להכינם ולתקנם שיהיו מוכנים וראויים לקבלת התורה<br />
מאחר וכל אותו הדור היו נשמות ששורשם מן הדעת וידוע כי כאשר חס וחלילה פוגמים התחתונים באיזה מידה או ספירה גורמים אחיזה לקליפות באותה בחינה למעלה בעליון<br />
ולכן כיוון שעיקר הפגם היה בדעת שמשם נמשכות הנשמות והם היו מושגים הנשמות מן הדעת אל היסוד ופוגמים בהם על ידי שהיו שופכים את הזרע בחוץ לקליפות כך גרמו בדעת העליון של זעיר אנפין שגם שם תהיה אחיזה אל הקליפות<br />
ולכן הייתה אחיזה אל קליפת מצרים ופרעה מלכם ולכן היו משעבדים לישראל תחת רשותם והיו יונקים שפע הדעת וגורמים שלא יצא שפע רב מן הדעת וזה גרם אל זה לחזור לבחינת עיבור<br />
ועיין עוד בזה בספר דעת ותבונה להרב המקובל חכם יוסף חיים ע״ה פרק כ״ג בעניין השאלה איך יתכן שיחזור ז״א לעיבור וכו׳<br />
ועל מנת להוציא את ישראל ממצרים היה צריך להמשיך את המוחין שלא כסדר היינו להמשיך קודם את הגדלות ורק אח״כ את הקטנות שאם לא כן<br />
לא יוכלו ישראל לצאת ממצרים הרעיון הוא שעל ידי הגדלה פתאומית באור עצום של קדושה יכולה לבטל אחיזת הקליפה<br />
מה שאין כן אם היה אור המוחין נמשך כמו בכל פעם לפי סדר היה האור מתבטל בחושך כל פעם קצת ולא היה עושה רושם משל מים רותחים אם נכניס טיפה אחר טיפה של מים קרים כל טיפה תתבטל בחום אך אם נשפוך כל המים הקרים בפעם אחת לתוך המים הרותחים אז ייעשה הרושם ויתקררו המים ״קמא קמא בטיל״<br />
ואחר שגדל ז״א כל הגדלות בפעם אחת יצאו ישראל ממצרים וכל אותי הגדלות נשאר רק לילה ויום ראשון של חג הפסח בלבד ולאחר מכן כל האיר מסתלק ונמשך לאט לאט כפי הסדר וזה קורה בארבעים ותשע יום של ספירת העומר שהם כנגד ארבעים ותשע שערי טומאה שנתמעו בהם ישראל במצרים וכך כל יום מימי ספירת העומר יוצאים ישראל משער אחד של טומאה ונכנסים לשער אחד של קדושה עד אשר מגיעים לחג השבעות שהוא חג מתן תורה וזה בחינת שער החמישים של הקדושה<br />
ועתה נבוא להבין מה קורה בחג הפסח על פי הקבלה<br />
כל שנה כאשר מגיע זמן חג הפסח בהתקדש היום חוזר ז״א כעין מה שהיה באותו זמן היינו לבחינת עיבור שהוא תכלית ההקטנה שיכול להיות להנהגה העליונה וכאשר נכנס החג רק מכוח קדושת היום ללא שום מעשה מצידנו נמשך אל הזעיר אנפין ונוקבא שפע הנקרא גדלות ראשון ואחר כך על ידי תפילת ערבית של ליל פסח נמשיך גדלות שני וכמובן גם את הקטנות הראשון וליל פסח הוא הלילה היחיד בכל ימות השנה שנמשך אור כזה עצום שהוא אור הגדלות השני ולכן אומרים הלל גמור בברכה בתפילת ליל פסח<br />
וכל זה נעשה בבחינת פנימיות העולמות כידוע שלפי מורנו הרב שר שלום שרעבי הרש״ש הקדוש כל המצוות מתחלקות לשתי בחינות והם כל מצוות מעשיות הם וברכותיהם מתקנות בחיצוניות העולמות<br />
ומצוות בדיבור הם וברכותיהם בפנימיות העולמות<br />
ולכן כל התיקונים הנעשים בתפילה הם לפנימיות העולמות<br />
והתיקונים הנעשים בסעודה היינו בליל הסדר והגדה הם בחיצוניות העולמות<br />
ואז אחרי התפילה מסדרים ההגדה קדש ורחץ כרפס יחץ וכו וממשיכים בדיוק את אותם אורות המוחין שהמשכנו בכוח התפילה רק שהפעם התיקון הוא בבחינת חיצוניות העולמות<br />
וכך נשארים כל האורות בתוקפם כל יום הראשון של חג הפסח<br />
ובמוצאי חג הספח כביכול מסתלקים כל המוחין מן הזעיר אנפין ונוקבא (האמת ששום אור לא מסתלק אלא אחרי שסיימנו לתקן מדרגה זאת דיום ראשון של פסח הנקראת עיבור אנו מתקנים ביצי העומר במדרגה גבוהה יותר הנקראת יניקה לכן נקרא שהסתלק כיוון שאנו מתחילים מחדש, כמו שכל תקרה של קומה תחתונה נקראת גם קרקע של מדרגה עליונה וזה נקרא ״בערכים״ )<br />
ואז אנו מתחילים להמשיך המוחין מחדש על ידי מצוות ספירת העומר אך לא לכל קומת פרצוף הזעיר ונוקבא אלא רק לשבעה ספירות בלבד שהם חב״ד חגת״ם דחב״ד חגת״ם עד ליל חג השבעות ובליל חג השבועות על ידי הלימוד והתבילה במקווה אנו מתקנים את ספירות הנה״י והכתר הפרטיים והכוללים<br />
וכל זה שתיקנו עד לנקודה זאת הכל היה בבחינת אחור בלבד<br />
ועל ידי התפילה של חג השבעות אנו מתקנים את הפנים של כל הבחינות כולם עד שבחזרת מוסף בקדושת כתר אנו עושים את היחוד  העליון בין הזעיר והנוקבא וכל זה בפנימיות ואחר כך בסעודה של יום חג השבועות עושים כל התיקונים כולל היחוד הכולל דזו״ן על ידי הסעודה<br />
ממני הצעיר מאיר תבורי </p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/">חג הפסח לפי הקבלה</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הקדמת המעביר 4</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8-4/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2014 21:34:17 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כתבי האריזל]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[שעורי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[אבי"ע]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[הקדמת המעביר]]></category>
		<category><![CDATA[הרש"ש]]></category>
		<category><![CDATA[זון דכ"ד]]></category>
		<category><![CDATA[זיווג דהולדה]]></category>
		<category><![CDATA[כלי ורוחא]]></category>
		<category><![CDATA[נהר שלום]]></category>
		<category><![CDATA[שים שלום]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=593</guid>

					<description><![CDATA[<p>שיעור קבלה מתקדמים בספר נהר שלום למורנו הרב שר שלום שרעבי הרש&#34;ש ע&#34;ה בעניין שכל בירור צריך ב' זיווגים להתקן מתי הם ב' הזיווגים הללו האם הזיווג הראשון הוא זיווד דאח' לצורך כלי ורוחא הנעשה בחצות לילה לזון דכ&#34;ד שעות דיום שני, וזיווג שני הוא זיווג דהולדה דזון דכ&#34;ד בנפילת אפיים או בזון דכ&#34;ד בשים [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8-4/">הקדמת המעביר 4</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>שיעור קבלה מתקדמים בספר נהר שלום למורנו הרב שר שלום שרעבי הרש&quot;ש ע&quot;ה<br />
<iframe src="//www.youtube.com/embed/7GX5I4HaSWk" width="420" height="315" frameborder="0" allowfullscreen="allowfullscreen"></iframe><br />
בעניין שכל בירור צריך ב' זיווגים להתקן</p>
<p>מתי הם ב' הזיווגים הללו</p>
<p>האם הזיווג הראשון הוא זיווד דאח' לצורך כלי ורוחא הנעשה בחצות לילה לזון דכ&quot;ד שעות דיום שני, וזיווג שני הוא זיווג דהולדה דזון דכ&quot;ד בנפילת אפיים או בזון דכ&quot;ד בשים שלום (לפי השמן ששון שזיווג דש&quot;ש הוא גם דכ&quot;ד) כן משמע מהתו&quot;ח כלי ורוחא וזיווג דהולדה הם הב' זיווגים המדוברים</p>
<p>והאם ב' הזיווגים המדוברים הם בזון או שמא באו&quot;א שהרי אנו מדברים על בירורים דזון היינו שבירור שעתיד להיות זון, אם כן הזיווג המדובר הוא באו&quot;א ולא בזון</p>
<p>ומה גם שהרב כתב שהזיווג לתורך תיקון הבירור הוא משמש לב' בערך הבירור החדש יקרא זיווג ראשון ובערך הבירור הישן הוא זיווג שני, ואינם ב' זיווגים שונים אלא זיווג אחד המשמש לצורך ב' סוגי בירורים ישן וחדש וכן משמע מפשט לשון מורנו הרש&quot;ש</p>
<p>ויש עוד להתיישב בעניין זה</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8-4/">הקדמת המעביר 4</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>שמות המלאכים</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/</link>
					<comments>https://www.tavori.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/#comments</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 01 Mar 2014 21:34:10 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[המהרחו]]></category>
		<category><![CDATA[המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[הרב הארי]]></category>
		<category><![CDATA[הרב המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[השבעות]]></category>
		<category><![CDATA[השבעת מלאכים]]></category>
		<category><![CDATA[השבעת שדים]]></category>
		<category><![CDATA[כישוף]]></category>
		<category><![CDATA[קבלה מעשית]]></category>
		<category><![CDATA[שמות]]></category>
		<category><![CDATA[שמות המלאכים]]></category>
		<category><![CDATA[שמות קודש]]></category>
		<category><![CDATA[שמות שדים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=421</guid>

					<description><![CDATA[<p>האם מותר להזכיר שמות המלאכים בעניין הזכרת שמות המלאכים מצינו בדברי המרח&#34;ו בשער המצוות פרשת שמות שכתב שהרב המקובל מורנו הרב יצחק לוריא אשכנזי ע&#34;ה היה נזהר לא להזכיר שמות המלאכים בדרך לימודו מלבד אותם מלאכים ששומתם כשמות בני אדם כמו רפאל גבריאל וכדומה ושתי טעמים בדבר טעם ראשון לאיסור הזכרת שמות המלאכים מפני שהבורא [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/">שמות המלאכים</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">האם מותר להזכיר שמות המלאכים</p>
<p dir="rtl">בעניין הזכרת שמות המלאכים מצינו בדברי המרח&quot;ו בשער המצוות פרשת שמות שכתב שהרב המקובל מורנו הרב יצחק לוריא אשכנזי ע&quot;ה היה נזהר לא להזכיר שמות המלאכים בדרך לימודו מלבד אותם מלאכים ששומתם כשמות בני אדם כמו רפאל גבריאל וכדומה ושתי טעמים בדבר</p>
<p dir="rtl">טעם ראשון לאיסור הזכרת שמות המלאכים מפני שהבורא יתברך כאשר ברא את המלכים ציווה עליהם שכאשר יזכיר האדם את שמם מייד יהיו מוכנים ומזומנים אצלו לקיים מאמרו וכאשר הם מגיעים לחינם מתגרים באותו אדם ורוצים להזיקו</p>
<p dir="rtl">וטעם שני הוא בסוד ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך היינו שארץ מצרים הייתה מלאה גילולים וטומאה ואם המלאך היה עובר שם יש חשש שיתגשם באויר העולם הזה משאין כן בשמו יתברך שאינו מקבל טומאה ולכן אנו מזכירים שמות של אדוני ואלהים בקריאותנו בתורה ובתפילות ובברכות</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">והנה הרואה יראה שמהטעם הראשון שכתבנו משם הארי ז&quot;ל</p>
<p dir="rtl">אדרבא מתוך דברים אלו אתה שומע שכל האיסור להזכיר שמות של המלאכים הוא דווקא אם מזכירם לבטלה ושלא לצורך, הא אם מזכירם לצורך היינו לצוות או לבקש מהם דבר הרי שאין את החשש הנ&quot;ל שהלא לשם כך נבראו וזו היא חובתם כי כך ציווה עליהם הבורא יתברך שמו שיהיו מוזמנים לאדם כאשר ירצה להשתמש מהם</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">וכן כתב בספר חיי אדם חלק ראשון כלל ה' אות כ&quot;ז וזה לשונו</p>
<p dir="rtl">&quot;ההוגה השם באותיותיו, אין לו חלק לעוה&quot;ב. דהיינו שקורא השם בנקודותיו כמו שהוא וכו'  ובענין שמות המלאכים, אע&quot;פ שכתבו בשם האר&quot;י ז&quot;ל שאסור להזכירם, צ&quot;ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם, זה אסור. אבל בדרך תפלה ושבח כדמצינו בפיוטים, מותר להזכירם, דלא עדיף משמות הקדושים. וכן שמעתי מפי הגר&quot;א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו.&quot;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ועוד כתב להדיא בשכר הכוונות דרושי תפלת השחר דרוש ג וז&quot;ל</p>
<p dir="rtl">&quot;וצריך לאומרו (מזמור יושב סתר עליון) ז&quot;פ ובכל פעם מהם תכוין בס&quot;ת פ' כי מלאכיו יצוה לך אל שם יוה&quot;ך גם תכוין באו' כ' של כי ואות ל&quot;ך מן מלאכיו לשם כלך ותזכור בפיך ב' שמות יוה&quot;ך כל&quot;ך &quot; וידוע ומפורסם שאלו הם שמות מלאכים הממונים על שמירת בני אדם כמו שמובן מן הדרוש</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">וכן מובא בשער היחודים פרק י&quot;ג בהדיא שהם שמות מלאכים וזה לשונו</p>
<p dir="rtl">יוה&quot;ך וכל&quot;ך, שהם ב' מלאכים השומרים את האדם,</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">וכן כתב להדיא בספר אור המאיר פרשת אמור</p>
<p dir="rtl">כי&quot; מלאכיו&quot; יצוה&quot; לך&quot;, ופירש בכונת האר&quot;י זללה&quot;ה (לקוטי תורה תהלים) סופי תיבות יוה&quot;ך, וכן לשמרך&quot; בכל&quot; דרכיך&quot;, ס&quot;ת כל&quot;ך מלאכי שמירה&quot; ובעוד מקומות והוא דבר פשוט וברור למבין</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ופני הטעם השני שלא היה מזכיר שמות המלאכים מפני חשש התגשמות באויר העולם הזה</p>
<p dir="rtl">אפשר לאמר שמה שכתב בסוד ועברתי בתוך מצרים אני ולא מלאך דווקא מצרים שהיית מלאה בכשפים וכוחות הטומאה מה שאין הפה יכול לדבר והיו בה חרטומים ועוד כהני כוחות הטומאה ומכשפים לרוב ולכן שם במצרים שהיית משוקעת מחמישים שערי טומאה היה החשש שיעבור בה מלאך</p>
<p dir="rtl">אבל אנו בדורות האחרונים שכוח הקליפה והטומאה נחלשה הרבה מאוד כמו שמובא בספר פוקד עקרים ובעוד מקומות שזה כנגד זה עשה אלהים וכמו שאין רוח הקודש ואין נבואה ובית המקדש גם כוחות הטומאה שכנגד נחלשו ובפרט מאז שחכמי ישראל ביטלו כוח הטומאה של העבודה זרה כמובא בגמרא סנהדרין,</p>
<p dir="rtl">לכן אפשר שבזמננו לא שייך טעם זה, והראיה כמו שהבאתי לעיל משער בכוונות דרושי תפילת השחר שכתב להזכיר שמות המלאכים בפיו ממש.</p>
<p dir="rtl">ועיין עוד בשער היחודים סוף פרק י&quot;ב בעניין התפילה לפני הלימוד שהביא שם התפילה שהיה אומר הרב הארי לפני הלימוד ומביא שם כמה וכמה שמות מלאכים בתוך התפילה וכתב שם המורח&quot;ו בזה הלשון</p>
<p dir="rtl">&quot;לשון למודים, זה השם הי' מזכיר מורינו קודם שהתחיל ללמוד ם החברים&quot;</p>
<p dir="rtl">הרי שכתב שהיה מזכיר שמות אלו</p>
<p>וכל מה שכתבתי הוא על פי שיטת הארי זל המחמירה בעניין זה<br />
משא&quot;כ בספרי הקבלה המעשית הנמצאת גם בדפוס וגם בכתבי יד הרי שדבר ברור ופשוט הוא עניין הזכרת שמות המלאכים והשדים לצורך ההשבעות, אך תדע לך שאין כמעט ספר קבלה מעשית אחד שאין בו גם דברים אסורים מדין עבודה זרה וכישוף וקסם וצריך לדעת לברור אוכל מתוך פסולת ואין לסמוך כלל על מה שכתוב בספרים אלו להתיר ההשבעות והפעולות המובאות שם רק אחרי עיון טוב והרבה רחמי שמים</p>
<p dir="rtl">לכן לעת עתה משמע כמו שכתבתי שכל האיסור להזכיר שמות המלאכים הוא דווקא שלא לצורך אבל אם בדרך תפילה בקשה וכדומה הרי שמותר</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">אך יחד עם זאת צריך האדם להיות ראוי להזכיר השמות הנוראים הללו ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ויש סכנה בדבר זה שאם ימצא מאן דהו שיזכיר שמות המלאכים ואינו ראוי ועדיין לא נוקה מצואתו ענוש יענש האיש ההוא ועוונו ישא</p>
<p dir="rtl">ואפילו הכוונה במחשה בשמות הקודש צריך להיות טהור אחרי טבילה במקווה</p>
<p dir="rtl">ואין צריך לאמר שאסור בתכלית האיסור למי שפגם באות ברית קודש אל לו להתקרב כלל לדברים אלו עד שיעשה תיקון הברית ודברים אלו מסוכנים ביותר ויכול אדם לאבד את עולמו אם לא ישמר ויזהר להתנהג בענוה בקדושה וטהרה</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ואחרי אומרי זאת לא אמנע מלאמר דברי אמת שכל בר ישראל אשר בשם ישראל יכונה הרי הוא מצד שורשו קדוש יותר מהמלאכים שהמלאכים מעולם היצירה והנשמות מעולם הבריאה וכל מציאות המלאכים היא לשמש ולשרת את האדם ולא להפך</p>
<p dir="rtl">וכל מי שחשקה נפשו אותו ורוצה לכנוס לפני ולפנים ולטעום מטעם עץ החיים יטהר עצמו ויקדש גופו מכל טומאה וזוהמת העברות ויחזור בתשובה שלמה ויתקן את אשר קלקל ובפרט פגם אות ברית קודש, ויהיה זך ונקי ואהוב ומקובל לשמים וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם ויקבע עצמו בלימוד תורה הרי קדוש יאמר לו ולו נאה ולו יאה להיכנס אל הקודש פנימה ולטעום מטעם עץ החיים ואכל וחי לעולם</p>
<p dir="rtl">דע לך קורא נעים שמה שכתבתי זה בגלל שכוח המתיר עדיף מכוח האוסר, אך הרוב המוחלט של האחרונים אוסר להזכיר שמות המלאכים אפילו לצורך ובדרך תפילה</p>
<p dir="rtl">וכן כתב בתורה לשמה שאלה תצ&quot;א וכן שאלה תכ&quot;ו</p>
<p dir="rtl">וכן בספר קו הישר פרק ו'</p>
<p dir="rtl">ועוד רבים אחרים</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/">שמות המלאכים</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.tavori.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>3</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>המקובל הרב שלמה שלומל</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%9c/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 29 Nov 2013 13:42:22 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[הרב המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מקובלים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלה חינם]]></category>
		<category><![CDATA[האגרת השניה]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[המוהרחו]]></category>
		<category><![CDATA[מקובלי צפת]]></category>
		<category><![CDATA[שלומל שלמה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=368</guid>

					<description><![CDATA[<p>עדות נדירה על אורח חייהם של המקובלים בצפת בזמן הרב המקובל חיים ויטאל ז&#34;ל &#160; איגרת השניה שכתב הרב המקובל שלמה שלומל ז&#34;ל ככתבה וכלשונה עתה באתי לגלות אזני מעלת כבוד תורתכם כי זיכני האל יתברך ברוב חסדיו כי עשיתי דירתי בארץ הקדושה פה צפת ת&#34;ו בגליל העליון. וזה היום חמש שנים [אנכי] בקרב הארץ [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%9c/">המקובל הרב שלמה שלומל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">עדות נדירה על אורח חייהם של המקובלים בצפת בזמן הרב המקובל חיים ויטאל ז&quot;ל</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">איגרת השניה שכתב הרב המקובל שלמה שלומל ז&quot;ל ככתבה וכלשונה</p>
<p dir="rtl">עתה באתי לגלות אזני מעלת כבוד תורתכם כי זיכני האל יתברך ברוב חסדיו כי עשיתי דירתי בארץ הקדושה פה צפת ת&quot;ו בגליל העליון. וזה היום חמש שנים [אנכי] בקרב הארץ תהלה לאל אשר אין לי עסק אחר כי אם עסק התורה ועבודת ה' יתברך. תהלה לאל מיום שהגיעני קוני לכ&quot;ב שנה, העיר ה' את לבבי, ואמרתי לעצמי עד מתי עצל תישן בתרדמות העצלות, קום אזור נא כגבור חלציך, ורדוף אחר ידיעת התורה והמצוות, והיית לבן משכיל. אזי קמתי ואתעודד, ופרשתי את עצמי מכל עסקי העולם, ופניתי את עצמי לבקש ולדעת את אלהי אבי בכל לבבי ובכל נפשי, ושבתי לפני ה' אלהי בכל לבבי בצום ובבכי ומספד ושק ואפר תהלה לאל.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">וכאשר הגיעני קוני שנעשיתי בן כ&quot;ח שנה, הגיעני את שמע החכמה הנוראה הקדושה הנמצאת בארץ החיים ארץ צפת תוב&quot;ב, אשר שם ישבו כסאות לתורה ולתעודה, ואור תורתם יופיע רוח הקודש על עם מרעיתו, ועושים מאהבה רצון קוניהם, אז פחד ורהב לבבי, ושמחתי על השמועה כמוצא שלל רב. ותיכף אזרתי חלצי כגבור לרוץ אורח, ופטרתי אשתי בגט פטורין, אחרי אשר לא רצתה לילך עמי, ונתתי לה כל אשר לי בכתובתה, וגם הנחתי בת אחת אצלה בת י&quot;ג שנה, ולא נשאר בידי שוה פרוטה, ואפילו מלבושי וספרי הכל נתתי ועזבתי לה לכתובתה ולנדונית בתי. ובאלהי יעקב בטחתי, ועליו השלכתי יהבי. ויצאתי מארץ מולדתי בערום ובחוסר כל, ובאתי לארץ הקדושה פה צפת תוב&quot;ב שבגליל עליון, חול המועד של סוכות שנת שס&quot;ג לפ&quot;ק לשלום:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ומצאתי קהלה קדושה פה צפת כי היא עיר גדולה לאלהים, עיר מלאה תושיה, קרוב לשלוש מאות רבנים גדולים כולם חסידים ואנשי מעשה. וי&quot;ח ישיבות מצאתי בצפת תוב&quot;ב, וכ&quot;א בתי כנסיות, ובית מדרש גדול ובתוכו קרוב לד' מאות ילדים ונערים, ועליהם עשרים מלמדים, שלומדים אותם בחנם מבלי קבלת פרס מהתלמידים, שנמצאים עשירים בקושטא שפורעים שכירות המלמדים, וגם מלבושים עושים מדי שנה בשנה.</p>
<p dir="rtl">ובכל בתי הכנסיות תיכף אחר תפילת ערבית ושחרית מתקבצים כל הקהל, ויושבים לפני רבנים, בכל בית כנסת ה' ו' כתות, כל כת וכת לומדים קודם שיוצאים מבית הכנסת, כת זו לומדים בקביעות בהרמב&quot;ם, וכת זו לומדים בקביעות בעין יעקב, וכת זו לומדים בקביעות פרק אחד משניות עם פירוש, וכת אחרת לומדים הלכה אחת עם פירוש רש&quot;י ותוספות, וכת אחרת לומדים קביעות בספר הזוהר, וכת אחרת לומדים קביעות בתנ&quot;ך, באופן שלא נמצא אחד שיצא בבוקר למלאכתו או לעסקו אם לא ילמוד קודם לכן קביעות בתורה. וכן עושים כל ישראל אחר תפילת ערבית. וביום שבת הולכים כל העם לשמוע הדרשה מפי החכמים:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ובכל יום ה' מהשבוע מתקבצים כל ישראל אחר תפלת שחרית לבית הכנסת אחד גדולה, ומתפללים שם תפלה נוראה עד מאד על כל ישראל בכל מקום שהם, ועל גלות השכינה וישראל וחורבן בית אלהינו, ומברכין לכל מי ששולח ממונו לסיוע עניי ארץ ישראל, שהקב&quot;ה יאריך ימיהם ושנותיהם, ויצליחו עסקיהם, וישמרם מכל צרה וצוקה. וכל התפלה כולה עושים אותה כל ישראל בבכיה גדולה ובשברון לב. וקודם שמתחילים להתפלל, עולה הרב הגדול מורנו הרב רבי משה גלאנטי יצ&quot;ו על הבימה, ודורש דברי כבושים, ומעורר ישראל ליראת ה', ומקרב אותם לאהבת הבורא במתק לשונו וגודל חכמתו ובקיאותו ורוב קדושתו. ואחר כך עולים הראשי ישיבות חכמים וחסידים גדולים ובעלי עבודה על הבימה, שם האחד הוא החכם מוהר&quot;ר מסעוד סגי נהור, והוא מורי ורבי, וידוע לכל רוב קדושתו ובקיאותו. ושם השני מו&quot;ה שלמון מערבי, מפורסם בישראל בחכמה וענוה יתירה ובחסידות מופלאה. ומתחילין להתפלל באימה ופחד וביראה גדולה, ושתי עיניהם זולגות דמעות כב' מעינות מים, מי ראה כאותן תפלות וצעקות הגדולות והמרות שעושים כל ישראל בבכי ובדמעות כולם כאחד על הגולה ועל החורבן בעוונותינו הרבים, ומתוודים עוונותיהם, אשר אם יהיה לבו של אדם קשה כאבן מוכרח הוא שיהפך ויתחרט על עוונותיו ויבכה בדמעות שליש בעמדו שם:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ובכל ערב ראש חודש עושין עד חצות כמו ערב יום הכפורים, וגוזרים בטול מלאכה עד חצות, ומתקבצים כל ישראל לבית הכנסת אחת גדולה, או הולכים על קבורת הושע בן בארי הנביא, שעליו בנוי כמו כיפה אחת גדולה בנין מפואר ונכנסים לתוכו, או לתוך המערה של התנא האלהי אבא שאול ע&quot;ה, או לפני קברו של רבי יהודה בר אלעאי, שאלו הצדיקים הם קבורים סמוך לעיר, ומתפללים לשם תפלה יותר נוראה עד חצי היום, ולפעמים עושים לשם כל היום כולו בתפלה ודרשות. והגויים היושבים על אדמת ישראל, כולם הם נכנעים וכפופים לפני קדושת ישראל, ואפילו שאנחנו עומדים כל היום כולו על השדה בטלית ובתפלין, ומתפללים וקוראים בקול גדול לה' אלהינו לפני קברות הצדיקים, לא נמצא אחד מהגויים שיערב אל לבו לגשת לפני מעמד היהודים במקום שהם מתפללים, או שיפתחו פיהם ללעוג על התפלה ח&quot;ו, אלא כולם הולכים לדרכיהם ואין פוצה פה ומצפצף תהלה לאל. ואדרבא הם נוהגים קדושה גדולה בקברות התנאים הקדושים, ובבתי כנסיות, והם מדליקים נרות על קברות הצדיקים, ונודרים שמן לבתי כנסיות. וכפר בירי עין זיתון ומירון, יש שם בתי כנסיות חרבות מאין יושב בעוונותינו הרבים, ובתוכם ספרי תורה לאין מספר בתוך ההיכלות, והגויים נוהגים בהם כבוד גדול, והמפתחות בידם, והם מכבדים אותם ודולקים נרות לפני ההיכלות, ואין מי שיקרב ליגע בספרי תורה. ולפעמים אנחנו הולכים לאותם הכפרים, ומתפללים באותם בתי כנסיות תפלות גדולות כשהשעה צריכה לכך:</p>
<p dir="rtl">זולת זה מצאתי כל ארץ הקודש מלאה ברכת ה' ושובע גדול, וזול גדול אשר אין להעריך ואין לשער ואין לספר. ואני כשראיתי השפע הגדול הנמצא בארץ הקדושה, וראיתי כל טובה אוכלים אותו אומות העולם, וישראל הם מפוזרים, ואין להם זכות לאכול מפריה ולשבוע מטובה, בכיתי בכיה גדולה, ואמרתי מי יתן והיו אחינו בית ישראל יודעים המעשר לבד מהשפע והטובה והשובע הגדול שנמצא בארץ ישראל, היו בוכים יום ולילה על גלותם, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שגם בחרבונה היא מוציאה פירות ושמן ויין ומשי כנגד שליש העולם, ובאים בספינות מסוף העולם מויניציאה ומספרד וצרפת ופורטוגאל ומקוסטנטינא, וטוענין בר ושמן זית צמוקים ודבלים ודבש ומשי ובורית הטוב כחול אשר על שפת הים, ובכל זאת שבאים מסוף העולם לטעון משפעה הגדול, אף על פי כן אנחנו קונים החטים הנקי כשמש מדה אחת שהיא גדולה כשתי איפות וחצי מעהררין, באחד טאליר. ושמן זית י&quot;ב ראטיל בעד אחד טאליר, וכל ראטיל משקלו ט' ליטרין של מדינת מעהררין במשקל. ושמן השומשמין שמתוק כדבש וטעמו טעם מן, ה' ראטיל באחד טאליר. והיין מי שקונה ענבים בשעת בציר, ועוצר אותם בבית הבד, יעשה ו' ראטיל יין באחד טאליר, מלבד המים שרופים שמוציאים מן התמד ד' או ה' ראטיל יין שרף. ודבש דבורים ד' ראטיל באחד טאליר. ודבש ענבים י' ראטלין באחד טאליר. וצמוקים י&quot;ח ראטלין באחד טאליר, וכן דבילים. תרנגולים בזול הרבה, כל תרנגול בה' או ו' צלמיר. וה' או ו' ביצים במטבע שהיא כב' פשיטים בארצכם. ובשר כבשים הוא רך וטוב, ואליה שלו ז' ליטראות משקלו, וכל ליטרא בשר כבשים כמו במעהררין בג' צלמיר וחצי. ובשר שור ליטרא בג' צלמיר. ודגים אחד ליטרא באחד פץ, ולפעמים לזול ביותר. ואורז בזול, והרבה מיני קטניות ועדשים שלא ראיתם מימיכם וטעמם טוב. ואגוזים בזול. וכן מיני ליפתן וירקות טובות לאין מספר שלא טעמתם כטעמם הטוב מעולם, נמצאים</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ויש יתרון בטעם הפירות וירקות והלפתות של ארץ ישראל, אשר אין דוגמתם נמצא גם כן בארצכם, כיתרון הזהב מן הכסף, וכיתרון טעם פת חטים על פת השעורים. באופן מי שזכה מהשי&quot;ת לקבוע דירתו בארץ ישראל, ויש לו מעט ממון, שיוכל להתפרנס, אשריו ואשרי חלקו שיוכל לקנות לו חיי העולם הבא, בהתחברו עם חסידים הגדולים ואנשי מעשה אשר בארץ ישראל המה, ויכול גם כן להתענג על ה' ולעדן את נפשו במרעה הטוב והשמן, לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ובשליש ההוצאות ופיזור הבית שבארצכם, יכול להתפרנס בארץ ישראל ולהיות חיי המלך תהלה לאל. מלבד האויר הבריא והזך, והמים הבריאים, המאריכים ימיו של אדם, ועל כן רוב הדרים בה מאריכין ימים הרבה לפ' לצ' ולק' ולק&quot;י שנה. זה שדרשו רז&quot;ל [במסכת ברכות דף ח' ע&quot;א על הפסוק בדברים י&quot;א כ&quot;א] למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה, דוקא, ולא בחוצה לארץ, שהמאכלים והמשקים רעים, והאויר המעופש שבחוצה לארץ גורמים רעה לבני אדם, וחלאים רעים, ומקצרין ימיהם ושנותיהם של בני אדם. וזהו הסימן שבחוצה לארץ כמעט רוב בני אדם והילדים הקטנים הם מלאים שחין על הברכים ועל השוקים, ובארץ ישראל לא נמצא אפילו אחד מהם ברוך ה' שיהיה מוכה שחין, לא קטנים ולא גדולים, אלא כולם נקיים כזהב ת&quot;ל:</p>
<p dir="rtl">וה' הוא אלהים אמת ומלך עולם ידע את לבבי וראה את כוונתי הטובה כי בכל לבבי ובכל נפשי בקשתי את השי&quot;ת, ענני בעת צרתי, ויהי לי למושיע, ונתן לי כל אוות נפשי ככל אשר שאלתי מאתו יתברך, והביאני לשלום אל ארץ ישראל ארץ צבי בחג הסוכות שס&quot;ג לפ&quot;ק, והזמין לי זווג אשה טובה יראת ה' בת תלמיד חכם וחסיד גדול ועליון, נודע הוא לכל ישראל רוב קדושתו ועוצם חסידותו, כמוהר&quot;ר ישראל סרוק ז&quot;ל:</p>
<p dir="rtl">ואעלה על ספר אחת ממדותיו הנוראים, שנהג כל ימיו לקנות האתרוג של מצוה המובחר בארץ ישראל מדי שנה בשנה בו' בז' בח' טליר,ולפעמים העלו אותו לי' טליר, ולא הניחו לעולם עד יום מותו. והתפלין הגדולים שלו של סברת שמושא רבא שהיה לו נמכרו בט&quot;ז טליר, והחכם השלם כמוה&quot;ר מלכיאל מחברון תוב&quot;ב קנה אותם. אבל התפלין של שמושא רבא שהיו לבוצינא קדישא החכם האלהי כמהרר&quot;י לוריא ז&quot;ל, נמכרו למצרים בכ&quot;ה זהובים אדומים, והחכם השלם כמוהר&quot;ר פידלמא קנה אותם, ואילולי שקנה אותם בהחבא היו מעלים אותם עד חמישים אדומים:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">וזיכני הקב&quot;ה לכל החיבורים שחיבר איש האלהים הקדוש רבן של כל ישראל מוהר&quot;ר יצחק לוריא ז&quot;ל ביתר שאת וביתר עז ממה שיש ביד שום חכם מחכמי ארץ ישראל, וזכיתי אני אותם על ידי אשתי שלקחתי בארץ ישראל, כי היא ירשה אותם מאביה כמוהר&quot;ר ישראל, אשר כל ימיו יגע אחריהם יגיעות רבות, והוציא עליהם יותר מב' מאות טליר, עד שהשיג אותם על השלימות, והם ת&quot;ר ניירות גדולים, ואני זכיתי בהם עתה תהלה לאל, ואני משתעשע בהם מדי יום ביום. ונתנני השי&quot;ת לחן ולחסד בעיני כל חכמי צפת תוב&quot;ב. והנה רבי ומורי אשר אני יושב לפניו ולומד ממנו תורה, בפרט חכמת הקבלה, הוא החכם השלם והעניו הגדול כמהר&quot;ר מסעוד סגי נהור מפיס נר&quot;ו, ומפורסם הוא לעיני כל ישראל ברוב קדושתו ועוצם ידיעתו ובקיאותו בכל התורה, השי&quot;ת ישמרהו ויחייהו:</p>
<p dir="rtl">ועתה אין לי עסק אחר כי אם עסק התורה ועבודת השי&quot;ת, שבח והודאה לאל יתברך כי הגיעני וזיכני עד כה. והאשה אשר נשא עבדכם, לא הכניסה אצלי לא זהב ולא כסף, כי אם בית אחד וכלי תשמישיו, וספרי הקבלה למהר&quot;ר ישראל ז&quot;ל, ומעט מלבושים, ולא שום דבר אחר, כי לשם שמים נתכוונתי לישא בת תלמיד חכם וחסיד, לזכות לאלו החיבורים הקדושים, אשר בלעדה לא יכולתי לזכות לאלו החיבורים מעולם, ואין נמצאים כי אם ביד קצת יחידי סגולה בני עליה חסידי עליון, והם מצפינים ומסתירים הדברים מאד מאד, אשר על אלו הדברים אמר דוד המלך ע&quot;ה [תהלים י&quot;ט י&quot;א] הנחמדים מזהב ומפז רב, ר&quot;ל שגונזים אותם ביותר מפז רב, ובחמלת הבורא עלי זיכני השי&quot;ת בהם. ונתנני הקב&quot;ה לחן ולחסד בעיני כל חכמי צפת תוב&quot;ב, כי אינם מעלימים ממני שום סוד מרזי התורה תהלה לאל:</p>
<p dir="rtl">נאום שלמה שלומל בן לא&quot;א כהרר&quot;ח המכונה מינשטרל ז&quot;ל, הכותב בנחיצה פה צפת תוב&quot;ב בגליל העליון שבארץ הצבי כ&quot;ד תמוז שס&quot;ז לפ&quot;ק:</p>
<p dir="rtl">האגרת הראשונה של הרב <a href="https://www.tavori.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%96%D7%9C/">המקובל</a> שלומל ז&quot;ל נדספר על הרב המקובל הארי ז&quot;ל</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%9c/">המקובל הרב שלמה שלומל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מעשה מהרב המקובל הארי ז&#034;ל</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 29 Nov 2013 12:57:41 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[כתבי האריזל]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי קבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מקובלים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלה חינם]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[הרב המקובל]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=362</guid>

					<description><![CDATA[<p>מעשה נורא מהרב המקובל הארי זל מעניין גודל מעלת הצדקה פעם אחת ישב האר&#34;י ז&#34;ל בשדה סמוך לצפת, עם עשרה התלמידים המובחרים, והיה דורש ומגלה להם סתרי תורה. באמצע הדרוש פתח ואמר להם לחברים, קול כרוז אני שומע, שעומד ומכריז ברקיע בבית דין של מעלה, וקולו הולך בכל הרקיעים, ואומר בזה הלשון, בגזרת עירין פתגמין [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99/">מעשה מהרב המקובל הארי ז"ל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h2>מעשה נורא מהרב המקובל הארי זל מעניין גודל מעלת הצדקה</h2>
<p dir="rtl">פעם אחת ישב <a href="https://www.tavori.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%96%D7%9C/">האר&quot;י ז&quot;ל </a>בשדה סמוך לצפת, עם עשרה התלמידים המובחרים, והיה דורש ומגלה להם סתרי תורה. באמצע הדרוש פתח ואמר להם לחברים, קול כרוז אני שומע, שעומד ומכריז ברקיע בבית דין של מעלה, וקולו הולך בכל הרקיעים, ואומר בזה הלשון, בגזרת עירין פתגמין ובמאמר קדישין שאלתין, שיבוא ארבה אין מספר בגבול צפת, ויאכל כל עשב וכל פרי אדמתה, לא תשאר מחיה לכל יושביה, בעבור עני אחד תלמיד חכם ושמו רבי יעקב אלטרץ, שיושב ומתרעם על הקב&quot;ה, והקב&quot;ה אינו יכול להתאפק עוד על כל שכניו הרעים יושבי צפת שאינם משגיחים עליו, עד כאן לשון הכרוז. אמר האר&quot;י ז&quot;ל, בני למען השם מהרו ונקבץ בינינו איזה מתנה טובה, ונשלח אותה לו, אולי ינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו. מיד קבצו ביניהם כמו שלשה טאליר, והרב שלח אותם על ידי אחד מהתלמידים, ושמו היה כמהר&quot;ר יצחק כהן ז&quot;ל, ומיהר ללכת, ונכנס בבית העני, ומצאו עדיין יושב ובוכה. אמר לו למה אתה בוכה, אמר לו על רוע מזלי, שנשברה לי החבית של חרס שנהגתי למלאת מים לכל השבוע, ועתה שנשברה במה אקנה אחרת, ישבתי ובכיתי לפני השי&quot;ת למה אהיה בזה הדוחק הגדול, וכי אני יותר רשע מכל העולם כולו. כשמוע מהרר&quot;י כהן אותם הדברים של העני, היה מתמיה איך צדקו דברי הרב, ונתן לו מעות, ואמר לו, אדוני חכם, למען השם הזהר מכאן ואילך מלהתרעם על מדותיו של הקב&quot;ה, שכך וכך היה המעשה. והודה לו אותו החכם העני שהיה יושב ובוכה ומתרעם על מדותיו כביכול, וקיבל עליו שלא לעשות עוד כדבר הזה, והיה מתפלל לפני השם שימחול לו, ושינחם על הרעה אשר גזר. ור&quot;י הכהן חזר לישיבת הרב וחבריו, וסיפר להם המאורע, ותמהו כל החברים על גודל השגת רבם. אמר להם האר&quot;י ע&quot;ה, כבר נתבטלה הגזירה תהלה לאל, וחזרו ללמוד. והיה כאשר ישבו כמו שתי שעות, נשאו עיניהם וראו והנה ארבה בא חיל גדול כבד עד מאד, ונחרדו כל התלמידים,</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">אמר להם הרב, אל תיראו, כי כבר בטלנו הגזירה, ופייסנו העני, ומעתה אין דבר רע שבח לאל. וכך היה, כולם נשא אותם הרוח לתוך הים הגדול, ושם נטבעו, ואין אחד מהם הגיע לארץ. ומאותו יום והלאה שמו יושבי צפת תוב&quot;ב עיניהם על אותו העני, להשגיח על כל צרכיו. ובאמת אותו העני הוא איש חסיד, ובקי גדול בכל התורה, ואני מכיר אותו, וכעת הוא אב&quot;ד בסיני הנקרא טריפולי.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">עוד מעשה מענין הצדקה. פעם אחת ישב האר&quot;י ז&quot;ל בביתו, ותלמידיו לפניו. ונכנס כבוד מורנו הרב רבי שמואל אוזידא שחיבר מדרש שמואל על פרקי אבות, לדבר עם הרב עסק אחד, והוא עדיין רך בשנים. ובראותו הרב ז&quot;ל שנכנס, קם מלפניו מלא קומתו, ואמר לו ברוך הבא. ולקחו בידו, והושיבו לימינו, ודיבר עמו כל צרכו. ואחר כך יצא כמוהרר&quot;ש מלפניו. וכמוהר&quot;ר חיים ויטאל להיות שהוא חקרן גדול מאוד, אמר להרב, אדוני לא אוכל להתאפק מלשאול למעלת כבוד תורתו, למה קמת מלפני הבחור מלא קומתך, ואמרת לו ברוך הבא, מה שלא נהגת כן מקודם. אמר לו, חייך לא מלפני זה הבחור קמתי, ולא לזה הבחור אמרתי ברוך הבא, אלא לרבי פנחס בן יאיר כבדתי, שנכנס עמו מעל ראשו, שנשמתו נתלבשה בזה הבחור היום, מפני שעשה היום מצוה שנהג רבי פנחס בן יאיר לקיימה תמיד, ועל כן נתעברה היום בו נשמתו, להחזיקו ולעוזרו במצוות כאלו. וזה סוד הבא ליטהר מסייעין אותו [במסכת יומא דף ל&quot;ח ע&quot;ב], כי תיכף כשעולה במחשבת האדם לעשות איזה מצוה גדולה, תיכף באה נשמה</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">של צדיק אחד מאותו העולם שנהג בזמנו לרדוף אחר אותה המצוה, ומתעבר בו, ובזה יש כח ביד האדם לקיימה כהלכתה, ולולי זאת יצר הרע היה מתגבר על האדם, ומפחידו שלא לקיימה. כששמע מוה&quot;ר חיים ויטאל דברי הרב, קם ורדף אחר רבי שמואל, ואמר לו, חייך רבי שמואל, שתאמר לי מה מצוה בא היום לידך, שכך וכך אמר לי הרב. אמר לו רבי שמואל, חייך שהיום באשמורת הבוקר קמתי והלכתי לבית הכנסת להתפלל, ובלכתי עברתי על בית אחד, ושמעתי קול בכיה גדולה מבפנים, ואמרתי אסורה נא ואראה על מה הם בוכים. וראיתי אותם כולם ערומים, שבאו גונבי לילה וגנבו כל אשר להם, וגם מלבושיהם הפשיטו מעליהם. מיד נכמרו רחמי עליהם, ופשטתי את מלבושי מעלי, והלבשתי לבעל הבית, ואני חזרתי לביתי, ולבשתי בגדי שבת, והנך רואה בעיניך שאני לובש בגדי שבת. מיד נשקו רבי חיים על פיו, וחזר לרבו וספר לו המעשה, אמר לו האר&quot;י ז&quot;ל ודאי כך היה, ובעבור זאת המצוה זכה שנתלבשה בו היום נשמת רבי פנחס בן יאיר, שרבי פנחס בן יאיר תמיד נהג לילך לפדיון שבויים ולגמול חסד עם האומללים ונדכאים:</p>
<p dir="rtl">עד כאן דברי שלמה שלומל בן לא&quot;א כהרר&quot;ח מכונה מיינשטרל מתושבי מעהררין מק&quot;ק לוטנבורג היושב על אדמת קודש בעיר צפת תוב&quot;ב שבגליל העליון. נכתב יום א' כ&quot;ג ניסן שס&quot;ט לפ&quot;ק והיא שנת השמיטה. תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה:</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99/">מעשה מהרב המקובל הארי ז"ל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הרב המקובל הארי זל</title>
		<link>https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%96%d7%9c/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מאיר תבורי]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 29 Nov 2013 12:31:16 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[המקובל]]></category>
		<category><![CDATA[כתבי האריזל]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בקבלה]]></category>
		<category><![CDATA[מקובלים]]></category>
		<category><![CDATA[האר"י]]></category>
		<category><![CDATA[הארי הקדוש]]></category>
		<category><![CDATA[הארי זל]]></category>
		<category><![CDATA[הרב המקובל]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.tavori.co.il/?p=359</guid>

					<description><![CDATA[<p>הרב המקובל האר&#34; ז&#34;ל &#160; הארי הקדוש הוא כינוי לרב המקובל יצחק לוריא בן שלמה גדול המקובלים בכל הזמנים עיקר גילויו היה בצפת במאה ה-16 וגילה שיטה חדשה בקבלה שקיבל מפי אליהו זכור לטוב שהיה נגלה אליו ומגלה לו סודות התורה. המקובלים נוהגים לקרוא אותו הרב סתם, היינו כשאומרים המקובלים &#34;כתב הרב&#34; בלי להזכיר איזה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%96%d7%9c/">הרב המקובל הארי זל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">הרב המקובל האר&quot; ז&quot;ל</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">הארי הקדוש הוא כינוי לרב המקובל יצחק לוריא בן שלמה גדול המקובלים בכל הזמנים עיקר גילויו היה בצפת במאה ה-16 וגילה שיטה חדשה בקבלה שקיבל מפי אליהו זכור לטוב שהיה נגלה אליו ומגלה לו סודות התורה. המקובלים נוהגים לקרוא אותו הרב סתם, היינו כשאומרים המקובלים &quot;כתב הרב&quot; בלי להזכיר איזה רב, הכוונה על הרב הארי, ראשי תיבות של האר&quot;י הם אשכנזי רבי יצחק או אדוננו רבי יצחק, וכל תלמידיו נקראים גורי הארי.</p>
<p>על המסורת אביו של הארי היה זקן חסיד וללא בנים עד שהתבשר ל ידי אליהו שייוולד לו בן והוא יהיה גדול בתורה והזהיר אותו שביום המילה לא ימול עד שהוא אליהו ז&quot;ל יבוא והוא עצמו יהיה הסנדק</p>
<p dir="rtl">העתיק לפי הקורא לשון ספר שבחי האר&quot;י ז&quot;ל</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">הורתו ולידתו בירושלים. וכשנולד, נתגלה אליהו ז&quot;ל לאביו, שהיה חסיד גדול, וכן אמו היתה חסידה, ואמר לאביו, הזהר ביום מילתו של זה הנער שלא תמול אותו עד שתראיני עומד אצלך בבית הכנסת. וכיון שהגיע יום שמיני, והוליכו את הנער לבית הכנסת לימול, והיה אביו מסתכל לכאן ולכאן אם אליהו ז&quot;ל שם, ולא ראהו, ועשה אביו שהיות מכאן ומכאן כמו חצי שעה ויותר, וכל הקהל עומדים ותמהו על מה הוא מתעכב כל כך, עד שגערו בו כל הקהל, והוא לא שת לבו אל צעקתם והמתין. בין כך ובין כך בא אליהו ז&quot;ל, ואמר לאביו שב על הכסא. והוא ישב והילד בידיו, בא אליהו ז&quot;ל וישב על גבי חיקו של אביו, ולקח הילד מיד אביו ושם אותו על גבי חיקו, ותפס בו בשתי ידיו, והמוהל מל, ולא ראה שום אדם דבר, רק אביו לבדו. ולאחר שנמול, נתן הילד לאביו ואמר לו קח את הילד והחזק בו, כי אור גדול יצא ממנו לעולם:</p>
<p dir="rtl">אחר כך נפטר אביו, והוא היה נער קטן, ומתוך העניות ירד למצרים לבית דודו שהיה עשיר מאד. והוא היה הולך ואור בחריפות ובפלפול ובסברא, וכשנעשה בן ט&quot;ו שנה גבר בחכמתו ובפלפולו בגמרא על כל חכמי מצרים. ודודו נתן לו את בתו לאשה:</p>
<p dir="rtl">ואחרי הנשואים נתבודד עם רבו כמוהר&quot;ר בצלאל אשכנזי שבע שנים. אחר כך התבודד הוא לבדו שש שנים. עוד הוסיף להתקדש בקדושה יתירה שבע שנים רצופים בבית אחד בנוי על נהר נילוס, הוא לבדו ואין איש אתו, ולא היה משיח עם שום אדם, ובערב שבת סמוך לחשיכה בא לביתו, ולא היה שח עם שום אדם, אפילו עם אשתו, אלא להכרח גדול, ובלשון הקודש מקצר ועולה. ושם זכה לרוח הקודש, ולפרקים נתגלה אליו אליהו הנביא ז&quot;ל ומלמדו סתרי תורה. וזכה שבכל לילה עלתה נשמתו ובאו גדודים של מלאכי השרת לשומרו בדרך, עד שהכניסוהו במתיבתא דרקיעא, והיו שואלים אותו באיזה ישיבה הוא בוחר לישב, והוא בחר לו פעם בישיבת רבי שמעון בר יוחאי, פעם בישיבת רבי עקיבא, פעם בישיבת רבי אליעזר הגדול, פעם בישיבת הנביאים:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">אחר העשרים שנה של הפרישות הגדולה שעשה במצרים, נתגלה אליו אליהו ז&quot;ל, ואמר לו כבר הגיע העת סמוך לפטירתך. ואותו הפעם היה בן ל&quot;ו שנים. ובן ל&quot;ח שנה היה כשנתבקש בישיבה של מעלה בעוונותינו הרבים פה צפת תובב&quot;א. ואמר לו עתה עלה לצפת, ושם תמצא מהר&quot;ר חיים ויטאל נר&quot;ו, אותו תמשח תחתך, סמוך ידך עליו, ומסור לו כל חכמתך, כי הוא ימלא מקומך, וכל עצמותך לא באת בעולם הזה אלא לתקן נשמתו של רבי חיים, כי היא נשמה יקרה מאד, ועל ידך יזכה לחכמה, ויצא ממנו אור גדול לכל ישראל. ואני מבטיחך שאתגלה אליך בכל עת שתצטרך לי, ואגלה לך רזי העליונים ותחתונים, וגם הקב&quot;ה ישפיע עליך רוח הקודש אלף ידות מה שלא תוכל לזכות פה על האדמה הטמאה. כל אלו הדברים גילה אותם הרב ע&quot;ה למהרח&quot;ו נר&quot;ו, והוא גילה אותם בסוד להשרידים בני סודו שבארץ ישראל:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ורוב סודותיו גילה אותם בשדות ובמדברות, ולא היה צריך לשום ספר. ואילו באתי להודיע למעכ&quot;ת כל נפלאותיו וכל תוקף גבורותיו אשר עשה האר&quot;י ז&quot;ל לעיני כל ישראל בארץ הצבי פה צפת תוב&quot;ב, אשר סיפר לי מורי מהר&quot;ר מסעוד מערבי נר&quot;ו, ומכמה רבני וגאוני ארץ אשר יצקו מים על ידו, ועיניהם ראו דברים מבהילים ממנו לא נראו בכל הארץ מימי התנאים כרבי שמעון בר יוחאי ע&quot;ה. היה בו כל המעלות, והיה מכיר בכל מעשה בני אדם, וגם אפילו</p>
<p dir="rtl">במחשבותיהם. והיה מכיר בחכמת הפרצוף, ובנשמת בני אדם, ובגלגולים. והיה יודע לומר גלגולים של רשעים שנתגלגלו בעצים ובאבנים או בבהמות ובעופות. והיה יודע לומר מה שעבר על האדם ממצוות ועבירות מזמן קטנותו, והיה יודע המקום שפגם למעלה, ועל פי הפגם נתן תקונים. והיה יודע אימתי נתקן הפגם הזה. והיה יודע בצפצוף העופות, ובהתעופפותם השיג דברים נפלאים, וזהו כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר [קהלת י' כ']. וכל זה השיג על ידי חסידותו ופרישותו וטהרתו וקדושתו, מזמן קטנותו, ואחרי התעסקו ימים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה זו. ועליהם הוסיף חסידות וזריזות ופרישות וטהרה, עד שהביאתו לידי רוח הקודש. והיה אליהו ז&quot;ל נגלה אליו תמיד. ובפרט שהורתו ולידתו היו בקדושה וזכו לו אבותיו כנזכר:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">ואילו באתי לכתוב כל נפלאותיו ועוצם השגותיו וידיעותיו, לא יספיקו כל עורות אילי נביות, כמפורסם לכל יושבי צפת תוב&quot;ב. אמנם כל עצמי לא באתי אלא להודיע לכבוד תורתו שני מאורעות גדולים ממעשיו הנוראים, אשר אירעו בזמן האר&quot;י ז&quot;ל, יען הם מעידים כוחה של צדקה, ואשריו העושה מעשיו לשם שמים:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="rtl">מעשה מ<a href="https://www.tavori.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99/">הרב המקובל</a> האר&quot;י ז&quot;ל</p><p>The post <a href="https://www.tavori.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%96%d7%9c/">הרב המקובל הארי זל</a> first appeared on <a href="https://www.tavori.co.il">אתר הקבלה של מאיר תבורי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
