חנוכה לפי הקבלה

ימי החנוכה ועוז הדרם שואלת הגמרא במסכת שבת דף כ"א ע"ב מאי חנוכה וכו' כשנכנסו יוונים להיכל וטמאו כל השמנים שבהיכל. ושגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

 

ידועה השאלה על דברי הגמרא "לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל והודאה" מדוע ולמה היו צריכים חכמים לחכות שנה שלמה בכדי לקבוע את הימים הללו לימים טובים, ולא קבעום כבר באותה שנה לימים טובים?

 

נוכל להבין תשובה לשאלה הנ"ל על פי חכמת הקבלה כמו שכתב הרב המקובל האר"י ז"ל בשער הכוונות דרושי ראש חדש שבכל חג יש התנוצצות אורות עליונים כפי בחינת אותו חג וכו' עיין שם באורך, נמצא לפי זה שמה שקבעו חנוכה אינו רק להודות על נס הנצחון ונס פח השמן והדלקתו לשמונה ימים (ראוי לשים לב שבחנוכה היו שלושה ניסים עיקריים שהם נס הניצחון, נס שמצאו פך שמן טהור ונס שמעט השמן הספיק לשמונה ימים)

אלא מה שכל חג קרוי חג מלשון מעגל (כמו מחוגה) היינו שכל שנה באותו זמן נפתחים אותם אורות עליונים שהם מעין אותו כוח ניסי של אותו חג כמו פסח שבועות סוכות וכו' ואותה הארה רוחנית מושפעת באור גדול בכל העולמות כולם עד המדרגות התחתונות כל חג כפי בחינת הארתו.
לכן היו צריכים חכמים להמתין שנה שלמה על מנת לבדוק האם הארת נס חנוכה תאיר ותתרבה גם בשנה הבאה ואם כן הרי זה ראיה שהאור הרוחני הזה הוא מדין "חג" היינו שכל שנה באותו זמן נפתח המקור העליון להשפיע ביתר שאת ועוז שפע ניסי רוחני ואז ראוי לקבוע זמן זה כ"חג" וימים טובים.

הרבה ניסים נעשו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה ורק מעט דמעט מהניסים והנפלאות נקבעו ל"חג" מסיבה זו.

 

הרב המקובל שלום מזרחי שרעבי ע"ה

עוד בעניין זה כתב הרב המקובל מו"ר הרש"ש זיע"א (הרב שלום מזרחי שרעבי 1720 – 1777 ) בסידור הרש"ש לפורים בהקדמה שאם היה מופיע גודל הארה כמו בשנה שהיה בו הנס בפועל היה מתבטלת הקליפה (כוח הטומאה שהוא הכנגד של אותה קדושה ) לגמרי, ועל כן מופיע רק התנוצצות הארת הנס שבכוח זה גורמים שהקליפה לא תשלוט יותר חס ושלום, כיוון שבאותו זמן רוצה הקליפה לשלוט, ובכוח מצוות נר החנוכה אנו מבטלים את כוח הקליפה משלוט יותר.

 

הרב המקובל הרב חיים ויטאל ע"ה

כתב הרב המקובל המוהרח"ו ז"ל בספר פרי עץ חיים דף ק"ט ע"ב לבאר מעלת חג החנוכה.

 

ידוע שהמלכות בכל לילה יורדת לעולמות בריאה יצירה ועשיה התחתונים לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה וזהו ירידה לה בכל ימות השנה. ועל ידי הדלקת נר חנוכה אנחנו ממשכים למלכות אור למטה לעולמות בי"ע (בריאה יצירה ועשיה)  אך ההארה הזאת אינה מחזיקה ונמשכת רק חצי שעה, בסוד מה שאמרה הגמרא דלעיל במסכת שבת שזמן הדלקת נר חנוכה הוא "עד שתכלה רגל מן השוק" ועל פי הקבלה נרמז כאן סוד והוא שהשוק זה רמז לעולמות בי"ע התחתונים (בריאה יצירה ועשיה) ועל כן צריך להאיר למלכות בבי"ע עד שתכלה אותה הארה.

ומובא בספרי הקבלה שאור זה הנמשך במנורה (בחנוכיה) הוא מהאור הגנוז שהוא אור עליון וקדוש כמפורסם בספרי המקובלים גודל מעלתו וקדושתו

 

ביאור להנ"ל מהצב"י מאיר תבורי

ובשפה קצת יותר פשוטה כוונת הדברים היא כך

שהמלכות היא הספירה האחרונה וכל זמן שאנו עם ישראל נמצאים בגלות היינו שעדיין לא נבנה בית המקדש המלכות שהיא נקראת רחל או לאה והיא האמא של כל נשמות ישראל, והכתוב אומר בפשעכם שלוחה אמכם וסוד הדבר הוא כאשר גרם החטא ירדו ניצצות קדושה למטה בבי"ע ובי"ע עצמה ירדה עוד למטה תוך עולמות הקליפה והם כנשמה לקליפה ועל ידי יניקת הקליפה מאור הניצצות השבויים אצלם הם מתקיימים וכאשר השכינה שהיא המלכות הנ"ל יותרדת מעולם האצילות למטה לעולמות בי"ע לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה שפירושו להאיר הארה לאותם הניצצות שהם נשמות השבויים בקליפה, אז הקליפה באה ונדבקת ויונקת מהשכינה וכאשר מגיע זמן חצות לילה ונמתק הדין הקשה וקמים המקובלים והחסידים ושאר ישראל קדושים ועורכים סדר תיקון חצות ועוסקים בתורה וזמירות וביחודים כל אחד כפי בחינתו, ממשיכים אור גדול אל השכינה למטה ובכוח ההארות הללו מפרידים הקליפות ממנה ונשארים אותם הניצצות הקדושים דבוקים בה ובזמן התפילה היא עולה יחד עם כל אותם הנצוצות קדושה למעלה עד עולם האצילות וכך על סדר זה בכל לילה ויום עד שיגמרו כל הרפ"ח ניצוצין להתברר ואז יבוא משיח ותהיה גאולה שלימה

אך בימי ולילות החנוכה יש מעין "בונוס" הארה מיוחדת שנמשכת אל המלכות בהיותה למטה בעולמות ביע והיא הארה גדולה עד מאוד הנמשכת חצי שעה מזמן שקיעת החמה לכן ראוי לפי הקבלה כמו שכתב הרב המקובל הארי הקדוש בשערה הכוונות שזמן הדלקת החנוכה היא עם שקיעת החמה, ומצווה להניח את החנוכה למעלה מג' טפחים מהקרקע שזה רמז לשלושת הספירות התחתונות נה"י שהם נצח הוד יסוד ואנו מורידים את היד ומכוונים להמשיך את ההארה מלמעלה עד למדרגות התחתונות וכך אור הקדושה חודר ומגיע למקומות החשוכים שבנפש האדם ומאיר בכל הסדקים ונקיקי הנפש אור נפלא ועצום

וכן מצווה להניחה בטפח הסמוך לפתח מבחוץ להאיר לא רק בתוך הנפש אלא גם אל החוץ לאחרים להשפיע מאור הנערב אור החנוכה גם לחוץ ולזכות את הרבים

 

חג אורים שמח