ביטול כישוף

בעניין הכשפים וביטולם

ראיתי להעתיק קצת מדברי המפרשים על התורה למען ידע האדם שביטול הכשפים תלוי בראש ובראשונה בזכותו של האדם

היינו אדם שיש לו זכויות אין הכשפים שולטים בו בעניין אם כישוף זה דבר אמתי ראה מאמר כישוף שחור
רוב הכתוב כאן מעותק מן הספרים הקדושים ואינם המצאות שלי חלילה.
במקום שאכתוב את דעתי שלי  הקדים בראשי תיבות נלע"ד שפירושם "נראה לעניות דעתי"
אך מכל מקום ערכתי מעט את הכתוב על מנת להתאימו לקורא הממוצע של ימינו כיוון שהחכמים כותבים בשפה שמי שאינו רגיל בכתבי הקודש לא כל כך יבין

 כשפים הם הפסולת של התורה:

 

כתב בספר אמרי פנחס שער ג'
וזה תוכן דבריו
החלומות הם פסולת המוח. וע"י נתברר המוח. וכל אחד לפי בחינתו כי צדיק גדול וחכם,
אפילו חלומותיו הם מעולים וטובים במעלה. ובכל דבר ודבר יש בחי' הנ"ל. כי יש פסולת האף הוא גשמי.
פסולת האוזן אינו גשמי כל כך. ופסולת העין הוא יותר רוחני. ופסולת המוח הם החלומות.
כי נובלות חכמה שלמעלה תורה. ופסולת התורה הוא כשפים.
ועל כן כתוב בגמרא שהחכמים היושבים בסנהדרין היו צריכין ללמוד כשפים.
כדי לדעת איך לבטל כישופים. ובודאי שהסנהדרין לא היו הולכין להררי קדם ללמוד שם כשפים.
וכיון שהיו מתבוננים מן התורה עצמה היינו שהיו ברוב חכמתם יודעים מהיכן יצא הכישוף,
לאיזה צד בקדושה שייך סוג הפסולת הזו,
אין לך ביטול כשפים גדול מזה כיוון שמבטלים את שורש כוח הכישוף ממקורו הראשון משורש יניקדתו בקדושה, והבן זה היטב.
ועל כן  הוצרך אברהם אבינו ע"ה לרדת למצרים, שהיתה מליאה כישופים,
להבין משם שאין עוד מלבדו אפילו כישופים. מה שלא היה יכול להבין בהיותו יושב בארץ ישראל.
(ונלע"ד מה שלא יכל אברהם ללמוד סוד ביטול כישוף מתוך התבוננות בתורה כמו הסנהדרין מאחר ועדיין לא ניתנה התורה, אבל אחר נתינת התורה הכל נמצא בה כמו שכתוב "הפוך בה והפוך בה שהכל בה") והבן זה מאוד. (חכם הרזים)

סגולה לביטול כישוף על ידי תפילין

וכן כתב בספר נועם מגדים פרשת בא וזה תוכן דבריו:

והנה מדברי חכמינו זכרונם לברכה הנזכרים שאמרו בתפילין קל וחור מציץ הזהב שהיה על מצח אהרון הכהן וכל כהן גדול שהיה משמש בבית המקדש,
הרי דקדושתן של התפילין חמורות יותר מקודשת ציץ הזהב,
אמרנו על פי זה אפשר ליישב מאמר תמוה בילקוט בתחילת פרשת  ויגש בדרך נפלא.
והוא שאמרו רבותינו ז"ל  ויגש אליו יהודה  (בראשית מד, יח).
אין הגשה אלא לשון משמוש כמו שאמר יצחק אבינו ליעקב כאשר בא יעקב לקחת הברכות
"גשה נא אלי ואמושך האתה זה בני אם לא", והוא תמוה היתכן שיהודה נגש למשש את יוסף?.
אך יהודה דיבר אל יוסף קשות כמובא שם וסמך יהודה על גבורתו. אך יוסף נחש ינחש,
ויהודה האמין שיוסף מכשף גדול איך לא חשש מהכישופים שלו ?
אך לפי מה שכתבנו בתחילה  שציץ הזהב היה מבטל כישופים כמובא בפרשת  בפנחס (במדבר לא, ו) וכלי הקודש.
ואם כן אז על אחת כמה וכמה שבכוח התפילין לבטל כישוף,
וזהו פירוש ויגש = משמוש והיינו שהיה ממשמש בתפילין  וזהו מקל וחומר מציץ הזהב,
הרי שקדושתן של התפילין חמורה ואם כן בוודאי מבטלין כשפים. וזה היה כוונת יהודה להראות לו ביטול כשפים נ"ל

מסקנה:

היוצא מן הנ"ל שמי שמקפיד להניח תפילין יהיה קשה לעשות לו כישוף וזה סגולה לביטול כישוף
אך מכל מקום עדיין ראו ראינו לא אחת ולא שתיים שנפגעו אנשים דתיים מכישופים ואפילו הרב חיים ויטאל בעצמו קשרו אותו מאשתו בכישופים כמו שכתב הוא עצמו בספר החזיונות שלו
אלא נלע"ד שזה יותר מדין סגולה לביטול כישוף , או שלא ייתפס הכישוף מלכתחילה, אך אם כבר נתפס הכישוף למעשה לא ניתן לסמוך על זה לבד כמוכח בחוש שצריך לעשות ביטל כישוף המובא בספרי הקבלה האמתיים (ולא של אלו המודרניים שרובם ככולם מלאים בדברי הבל ורוח ויש להתרחק מהם ומהדומים להם)

כוח הצדיק ביחס לכוח הכישוף

וכן כתב בספר נועם מגדים על פרשת מטות וז"ל "

או יאמר ישמח צדיק, עם דברי רבותינו ז"ל המדברים בנקמת מדין ובלעם.
שהנה יש להבין מה שתלה הכתוב מיתת משה רבינו עליו השלום בנקמת המדינים
וכמו שכתב רש"י ז"ל מה טעם יש בו שמלחמה זו תהיה דווקא בעודנו (משה) חי על פני הארץ ולא באחר.
ונראה לפרש בשני אופנים על פי מה שאמרו רז"ל בפרק ראשון במסכת חולין (ז ע"ב)
על הפסוק "אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה) אפילו כשפים, היית אישה שמשתדלת לקחת עפר מתחת רגליו של רבי חיננא,
רבי חיננא שם לב לזה ולא התרגש ואמר לה בנינוחות בבקשה קחי כי מה שתעשי לא יעבוד לך,
שהרי הכתוב אומר "אין עוד מלבדו" וז הגמרא שאלה, האמנם כן והרי אמר רבי יוחנן  למה נקרא שמם כשפים שמכחישים פמליא של מעלה ,
היינו שאפילו אם בשמים גזרו על אדם חיים או בנים בכוח הכשפים ניתן למנוע ממנו,
עונה הגמרא ואומר  שאני ר"ח דנפיש זכותא היינו שונה הוא רבי חיננא משאר בני אדם שיש לו זכויות גדולות עד כאן:

והנה יש לומר מאחר שההצלה מכשפים תלויה בזכות שיש לאדם.

יש לומר שהכל לפי גודל כח המכשף שאם כחו קטן די בזכות קטן ואם יותר צריך זכיות יותר לפי גודל המכשף
אם מעט אם הרבה כן לעומת זה צריך להיות זכיות המוצל ממנו.
וידוע מה שכתובו רז"ל שמה שאמרו חכמינו ז"ל לא קם נביא בישראל כמשה, דווקא בישראל לא קם אבל באומות קם ומיהו, בלעם! .
שהכוונה שכמו שהיה במשה רבינו הקדושה במ"ט (49) שערים
כן היה בלעם משוקע לעומת זה בטומאה וקליפה וכשפים גם כן ב49 מדרגות.
ולזה לא היה יכולת בישראל להלחם עם מדין מהיות בלעם עמהם ולא היה בהם מי שזכותו כל כך גדולה
באותו יחס לרשעות ולטומאת בלעם היינו ולהיות מעלה מעלה בקדושתו.
באותו יחס  שהיה בלעם המכשף משוקע בטומאה, רק משה רבנו בצדקתו וקדושתו העצומה שאין דומה לה.
בגלל זה הייתה המלחמה הכבדה הזו מוכרחת להיות על ידי  משה רבינו עליו השלום בעצמו בזה העולם.
ולא היה יכול משה למות כלל ולהניח זאת המלחמה לאחר .

עוד לשונות  מאותו עניין בצורתם המקורית

ודומה לזה  אמרו רז"ל בפרק ראשון במסכת חגיגה (ה ע"ב) ברבי יהושע בן רבי חנינא מה תהוי עלן מאפיקורסין כו' ואלכה לנגדך כו' (בראשית לג, יב) נסרחה חכמתן (ירמיה מט, ז). והיה בהכרח למשה רבינו להעביר את הרשע הזה מן עולם הזה לפני שילך וישים לדרך פעמיו לארצות החיים באור פני מלך חיים כנ"ל. זה אחד. ועוד דבר אומר בנושא זה שגם בלי הגדלת כשפים של בלעם רק למכשף פשוט גם כן צריך רב זכיות כמשה רבינו היינו שגם בשביל להנצל ממכשף פשוט ולאו דווקא מכשף טמא גדול כמו בלעם הרשע גם צריך זכיות גדולות כמו משה רבנו. ומה שמצינו הצלה זו ברבי חנינא אפילו שלא היה גדול בזכויות כמו משה רבנו, היינו על פי כחו של משה (ניצל רבי חנינא) שכבר קדם אותו משה והוריד הארת ישועה זו מכשפים לעולם ומאחר וכבר יש תקדים של ביטול כוח הכישוף בעולם ממשה אזי גם היותר קטנים ממשה רבנו יושעו על ידי זה, כידוע הקדמה זו מכמה ספרי החכמה ומקדוש ישראל מורנו הבעל שם טוב ז"ל. וכן אמר הרב מוהר"א ז"ל בענין ר' פנחס בן יאיר שחלק לו גינאי נהרא (חולין ז.) דהיינו מכחו של משה ופירש בזה הכתוב (תהלים סו, ו) הפך ים ליבשה בנהר כו', עיין שם ודברי פי חכם חן . אבל בפעם הראשונה לא היה באפשר ההצלה וכיבוש את המכשף, כי אם על ידי צדיק גדול במעלה הפלא ופלא כמשה רבינו שהיה עם ישראל באותה העת והבן היטב. ועיין בזוהר הקדוש תחילת פרשת בלק ותמצא סמך גדול וסיועא רבא לדברינו הנזכרים:
ובזה יבוארו דברי הילקוט דקשיא ליה מאי פעמיו ירחץ, מה לו להצדיק להתגאל בדם טנף צחן הרשע. אבל בהיותו קאי על משה רבינו. אזי כה ביאורו פעמיו, היינו הליכתו הליכת עולם לעלמא דקשוט הנקרא לצדיקים בשם דרך כמו בדרך כל הארץ (מלכים א' ב, ב) ובלשון חכמינו ז"ל (כתובות סז ע"ב) אורחא רחיקא כו', שישים לדרך פעמיו אזי יהיו לבטח בלי פחד ודאגה יניח צאנו עם מרעיתו בסכנת כשפים של הצר הצורר הרשע בלעם שחיק טמיא ויהיה ירחץ, מלשון בטחון כמו לא על אינש רחיצנא, ובדברי חכמינו ז"ל (סנהדרין ז.) גברא דרחיצנא ביה כו', והוא תרגומו של בטחון רוחצן. וזהו פעמו ירחץ. הליכות פעמיו יבטח ולא יפחד בסיבת דם הרשע הנשפך ארצה בתוך הנקם. הרי כי בזולת זה מורא יעלה על ראשו מהיות מי שיעמוד נגד הכשפן הזה. ואמר בפסוק הסמוך ויהי כמקשה על זה מה לנו בריבוי קדושה וזכות של משה דווקא נגד בלעם הלא סגי בנפיש זכותא וכר"ח ובוודאי היו אז בדור כמה צדיקים כמו ר"ח. כמו יהושע בן נון ואלעזר הכהן וזקנים. וזהו אומרו ויאמר אדם אך פרי לצדיק, הלא סגי לנצוח כשפן אך בפרי הן זכיות שיהיה צדיק, דהיינו רובו זכאי ונפיש זכותיה וכדחזינן בהצלת ר"ח. והשיב שזה אינו רק משום שכבר הוריד משה אותו אור ישועה ביטול כשפים לעולם וזהו אך כו', רוצה לומר מה שאתה רואה בשאר צדיקים שינוצלו מכשפים כמו ר"ח ודומיהן אין
 אין זה כי אם משום שכבר יש אור ישועה זו למטה בארץ. וזהו יש אלהים שופטים בארץ. והבן היטב ומבואר מאמר הילקוט והדרשא מוכרחת הכתובים:

ויש להמתיק עוד בפירוש הכתובים על פי דרשת חז"ל דקאי על נקם בלעם ומדין. אך לפרש דלא על משה רבינו דווקא קאי, רק אשאר צדיקי עלמא כאשר יבואר. והוא דהצדיק לבו נכון בטוח ולא ירא מהקמים עליו וכמאמר הכתוב (משלי כח, א) וצדיקים ככפיר יבטח. אך מכשפים יפיג לבו קצת אחר שמכחישין פמליא של מעלה אבל בראותו כי כבר הוכנע מטה רשע קליפה זו דכשפים על ידי משה רבינו אזי סמוך לבו גם בזה כמש"ל בדבר ישועה שנעשה על ידי גדול יבאו גם לקטנים אחר זה. וזהו מאמר הכתוב ישמח צדיק בחזותו נקם בלעם. ואמר פעמיו ירחץ, רוצה לומר שיבטח בפסיעותיו ולא יפחד מההיא דמהדרא למישקל עפרא מתותי כרעי מהיות ראה כבר שפיכת דם הרשע בלעם וזהו פעמיו ירחץ בסיבת דם הרשע. ויאמר אדם, רוצה לומר כל אדם יאמר שאין זה להנצל מכשפים כ"א מסיבת זכיות דנפישי פרי לצדיק ונוסף על זה היות כבר אלהים שופטים בארץ, שירדה ישועה זו לזה העולם והבן היטב נ"ל:"

לסיכום:

מכל האמור למדנו שההצלה מן הכישופים תלויה בזכות, אך מה יעשו אלו אשר אנשים פשוטים הם ואינם צדיקים גדולים במעלה כמו רבי חנינא וקל וחומר כמשה רבנו?
אך לא אלמן ישראל ויש גם יש פעולות חזקות ונוראות לביטול כישופים מן הקבלה המעשית
וראוי ונכון אחת לתקופה לבדוק ולהיבדק האם חלילה ישנו איזה כישוף שחור או עין הרע על האדם ולהסירו,
פעולת הסרת כישוף היא פעולה פשוטה שאינה מצריכה שום ידע מצד המכושף,
אך מצריכה גם מצריכה ידע וטהרה מצד המקובל הפועל את ביטול הכשפים,
וצריך שיהיה המקובל אדם של צורה ירא שמים שומר מצוות לכתוב השמות הקדושים בזמנים ידויעים על מנת להצליח בפעולה, ולא כל זב ומוכה שחין יבוא ויכריז על עצמו שהוא המקובל או הקבליסט או איש הקבלה וכודומה, והוא אפילו שבת אינו שומר , ה' יכפר בעדם

2 תגובות

  1. יש עלי כישוף מגרושתי
    כבר כמה שנים
    בבטחון מלא בדקתי
    יש דברים שרק היא יודעת
    וניפגעתי בהם
    איך מסירים
    אני יכול רק לכתו באימייל
    אין בעיית תשלום
    תעזרו לי
    אם יש בכוחכם
    חיים מזרחי

    1. אם אתה כל כך בטוח שיש עליך כישוף כל שעליך לעשות זה לשרוף ביטולים

סגור לתגובות.