אוצרות חיים

אוצרות חיים

שים לב אין סיכום המקורות משקף בשלמות הנאמר בהם ולכן הרוצה להבין חייב לעיין בספרים עצמם אוצרות חיים כותרת הספר בכותרת לפני שער ראשון כתוב "שער העיגולים דרוש א"ק" שם זה מורכב מ 2 מערכות של ספרים. אוצרות חיים דפוס ליוורנו שנת הדר"ת כתוב דרוש א"ק. בעץ חיים כתוב שער עיגולים ויושר. הדרוש הראשון מתחיל. "הקדמה אחת כוללת מן הא"ס עד ז"א." יש מהדורא מזמן הרמ"ז שנת ת"ט וכתוב שם. "הקדמה גדולה כוללת מן הא"ס עד ז"א." כאן הכוונה גדולה באיכות. הקדמה אין כאן הכוונה כמו הקדמה של ספר, פתיחה של ספר, אלא הכוונה כאן, דרוש, פרק, שער, ידיעה , כמו מפתח וכללים על ידם יהיה ניתן להבין . כרם שלמה א’ עמ’ ע’ ע"א: כלולים בה האצילות העולמות בקיצור דרך כללות מן הא"ס עד שהגיע הדבר למציאות בריאת הז"א דאצילות… שעה"ק דף י"ב ע"ג: יש שם דרוש מקביל ומתחיל…דע כי תחילת… דב"ש דף כ"א סע"ב ד"ה שם: על פרק זה שמופיע בע"ח א’ דף י"ב ע"ג וכתב הרב מו"ר זקני שר שלום שהוא תחילת אוצרות חיים ועשה הרש"ש שני חצאי לבנה (…) מתיבת הקדמה עד תיבת ז"א. ומתחיל…דע… הרש"ש לא גורס את השורה הראשונה. כרם שלמה א’ עמ’ ע’ ע"א: למה כתוב עד ז"א הרי יש מלכות וגם יש ג’ עלמות בי"ע? מפני שאנו עוסקים בתיקון ז"א… וז"א מתקן את המלכות ועולמות בי"ע הם חיילי המלכות. עיין ע"ח דף ק’ ע"א פרק ט’:… ז"א בן בכור לוקח חלקו וחלקה ואחר כך הוא נותן לה את חלקה ולכן כתוב כאן עד ז"א ולא כתוב עד המלכות או עד הבי"ע. עיין ע"ח ב’ דף צ"ו ע"ג. ועוד כתב הכרם שלמה מה שנקט עד ז"א מפני שקו הא"ס מגיע עד סוף הז"א דאצילות כנודע. אבל המלכות בתחילה הייתה נרשמת בעטרת היסוד שלו ואחר כך נעשית פרצוף ומלבשת אותו מהטבור עד סוף רגליו. הקדמה זו היא סוגיית קו א"ס. ולכן כתב עד ז"א ולא עד המלכות או עד בי"ע. מעיל קודש ובגדי ישע הרב פרירא דף ד’ סע"א: כל הפרק מדבר על עשר ספירות וודאי כולל נוק’ וגם מדבר על חמישה פרצופים כולל נוק’, ומתרץ יש לומר מכאן שז"א המוזכר כאן הכוונה הוא מלכות. זעיר, קטן שבאצילות. זולת במקום שמזכיר זו"ן שאז הכוונה לז"א ונוק’. תירוץ זה קשה שכן מה שאומרים ז"א הכוונה להבדילו מא"א. ועוד המלכות של עולם עליון היא הכתר של התחתון בסוד אני ואין יוצא כשאני מדבר על עולם שיש בו 10 ספירות זה לא כולל את המלכות שכן המלכות היא הכתר של עולם תחתון… ע"ש. וזה מה שנלע"ד: "הקדמה אחת כוללת מן הא"ס עד ז"א.." משפט זה הוא כותרת על כל אוצרות חיים. באמת כשאנו רואים את הסדר בעץ חיים. יש בו ז’ היכלות, ויש בו חמשים אוצרות חיים ז שערים. וסוף היכל ז"א הוא שער ההונאה, והוא גם סיום ספר אוצרות. וזהו מה שכתב בתחילת אוצרות שהוא עד ז"א, והוא עד שער ההונאה. לאפוקי שני היכלות האחרונים של עץ חיים שהם היכל נוק’ דז"א, והיכל אבי"ע, שמהם אין באוצרות חיים. משפט זה הוא תוספת מאוחרת אחרי הופעת העץ חיים, ועל כן הרש"ש עשה שני חצאי לבנה בעץ חיים שלו ולא גורס משפט זה בע"ח,( דב"ש דף כ"א סוע"ב ) ומה שהובא באוצרות חיים להודיע שכל אוצרות חיים הוא עד היכל ז"א שבעץ חיים ואין בו משני ההיכלות אחרונים, שהם היכל הנוק’ והיכל אבי"ע. וראה גם בסוף היכל ז"א בעץ חיים, יש דרוש מסכם של היפה שעה על כל דרושי ז"א, והוא מפסיק בין היכל להיכל. וא"ש את"ם.